ב – הערמה – נחלקו הראשונים כמי ההלכה בהערמה

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/plus/12-11-03-02/

לדעת הר"ן (בחידושיו) הלכה כריב"י שמותר להערים, שהרי אפילו ביו"ט הותרה הערמה, כמובא בביצה יז, א: "ממלאה אישה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא חתיכה אחת". ושם יא, ב: "וכן מולח אדם כמה חתיכות אע"פ שאינו צריך אלא חתיכה אחת". וכ"כ הרי"ד.

מאידך המרדכי (תתנד) כתב, שהלכה כת"ק שאסור להערים, בין שטוחן יותר ממה שצריך, ובין שיש לו את המאכל ומערים לומר מהחדש אני רוצה. וכתב שכן גם דעת ר"ת. ואע"ג שביו"ט התירו, אין ללמוד משם, שאין כל הערמות שוות, שכן בעירובי תבשילין (ביצה יז, ב) מצינו הערמה אסורה. (גם מה שהתירו לאשה למלא קדירה הוא לא הערמה אלא דין ריבוי בשיעורים). והרי"ף והרא"ש לא הזכירו דין הערמה כלל, וכתבו הטור והב"י (תקלג, א) שלדעתם הערמה אסורה. וכ"כ רי"ץ גיאת (ח"ב עמ' יט), ראב"ד (בהשגות), ריטב"א, ועוד.

אמנם כתב הרשב"א (א, תתמה), שאפילו יש לו לחם, מותר לטחון ולהכין חדש, שפת חמה עדיפה מן הצוננת. והראב"ד כתב, שהאיסור בהערמה הוא כאשר החדש והישן שווים באיכותם, אבל אם החדש טוב לו מן הישן, אף שיש לו ישן מותר להכין חדש לצורך המועד. ונראה מלשונו שאף אם האיכות ניכרת לו בלבד, מותר להכין חדש.

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן