ד – הערמה – להלכה אוסרים כל הערמה

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/plus/12-11-03-04/

בשו"ע ורמ"א תקלג, א, נפסק כדעת רוב הראשונים שאסרו כל הערמה: "מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו כיוון מלאכתו במועד, ולקוץ עצים מהמחובר, ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים, לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור… לא יערים לטחון או לעשות שכר יותר בכוונה, או אם יש לו קמח או שכר ישן, לא יערים לעשות אחר ויאמר מזה אני רוצה. אבל אם יש לו לחם מותר לטחון לפת, דפת חמה עדיף, והוא הדין בשכר, אם החדש עדיף בלא הערמה שרי".

אמנם כתב מ"ב (ט), שמי שירצה לסמוך על הרמב"ם, להקל בהערמה כזו שיש לו ישן ואומר מהחדש אני רוצה ומשתמש בחדש, אין למחות בו. ואפשר לחזק את דבריו ממה שכתב בב"י: "וכיוון דלא אשכחן מאן דשרי אלא הרמב"ם, הוה ליה יחידאה ולא נקטינן כוותיה בהא". ועתה שנמצאו לרמב"ם חברים מאירי, ראב"ן וריא"ז, הרוצה לסמוך עליו רשאי.

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן