הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ט – הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים

ט,א – דין סוכה תחת האילן והדין כשהשפילו את ענפי האילן

משנה ט, ב: "העושה סוכתו תחת האילן – כאילו עשאה בתוך הבית". ובגמרא: "אמר רבא: לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו, אבל חמתו מרובה מצלתו – כשרה. וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי? הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר? אמר רב פפא: בשחבטן".

כאשר ענפי האילן ניצבים מעל הסכך ומופרדים ממנו, אזי (כמובא בהערה 12), לדעת תוס' ורא"ש כל זמן שצל הסוכה כשר מצד עצמו גם בלא סיוע הצל שמהעץ, וצל העץ מועט מחמתו, הסוכה כשרה. ולדעת ראבי"ה ור"ן, יש לנכות את כל הסכך שעומד תחת ענפי העץ, ואם עדיין צילו של השאר מרובה מחמתו, הסכך כשר. והזכיר בשו"ע תרכו, א, את שתי הדעות כשני יש אומרים, ועפ"י כללי השו"ע, הלכה כדעה השנייה המחמירה. וכ"כ בבאו"ה 'ויש אומרים', אלא שהוסיף שכתבו האחרונים, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילים (א"ר תרכו, ה; פמ"ג א"א ד; שועה"ר י, ומשמע שאף יברכו. ועיין בהלח"ב י, 12, שכתב שרבים מהראשונים החמירו, ולכן לא יברכו).

כאשר 'חבטן' – היינו שענפי האילן הושפלו להיות יחד עם הסכך: לדעת תוס' ורא"ש, למרות שאין בסכך הכשר רוב צל, צל האילן שהוא המיעוט מצטרף לצל הסכך הכשר שהוא הרוב, כדי שביחד יהיה צל הסוכה מרובה מחמתה. וזה בתנאי, שענפי האילן מעורבים בסכך הכשר באופן שאינם ניכרים. אבל אם הניח את ענפי האילן מעל הסכך הכשר הרי הם ניכרים ואינם מצטרפים להכשיר את הסוכה (פמ"ג, באו"ה תרכו, א 'ויערבם'). ולדעת ראבי"ה ור"ן, אם צל הסוכה מרובה מחמתה, וצל האילן חמתו מרובה מצילתו, הסוכה כשרה. וכיוון שאין צל האילן מצטרף להכשיר את הסוכה, אין צורך שיהיה מעורב בסכך הכשר, אלא גם כשהוא מעליו, כיוון ש'חבטן' אינו פוסל את הסכך שתחתיו (מ"ב תרכו, ח).

ט,ב – כאשר הסכך הכשר מעל הסכך הפסול

לדעת המגיד משנה (ה, יב), אין הבדל בין אם הסכך הפסול הוא העליון או שהסכך הכשר הוא העליון, וכן נראה מלשון רמב"ן וראבי"ה (סוכה ט, ב). אולם לדעת הריטב"א (שם) שסובר כראבי"ה, רק כאשר צל האילן מעל הסכך, הוא מבטל את הסכך שתחתיו, ומשמע שאילו צל האילן היה מתחת, לא היה פוסל את הסכך. וז"ל: "לפי שכיוון שצל האילן שהוא פסול עומד למעלה הרי הוא מבטל צל הסכך כשר שלמטה ממנו, שהצל מן העליון הוא חשוב אע"פ שהוא מאוחר, ורואין התחתון שתחתיו כאילו אינו כלל". אמנם להלכה כתב ערוה"ש תרכו, כג, כדעת המגיד משנה.

ט,ג – הערה 12 – חישוב אחוזי הצל הכשרים

עיין בהערה בדעת ראב"יה ור"ן, שסוברים שצריך לנכות את הסכך הכשר שעומד תחת ענפי העץ, ואם הנותר צילו מרובה מחמתו כשר. לפיכך, אם צל העץ מכסה כ-20% משטח הסכך, הרי שצריך לכאורה שהסכך הכשר יתן 71% צל, כדי שאחר ניכוי 20% עדיין יהיה צילו של הנותר מהסכך הכשר מרובה מחמתו. אמנם האמת שאפשר לנסות לדייק יותר בחשבון, שאם הצל מסוכך על כל השטח בתפזורת שווה, הרי שאם הסכך הכשר מכסה 63% מהשטח, אזי אם נוריד ממנו 20% אחוז שמעליו יש צל עץ, נשאר עם 50.4%. ואולי אם יש ספק אם צל האילן מפוזר באופן שווה על הסכך, אפשר לצרף את דעת רש"י ותוס' לקולא.

ט,ד – חוטי חשמל וחבלי כביסה אינם פוסלים סכך שתחתיהם

כאשר בונים סוכה בתוך בית, ומסירים את הרעפים, לדעת הב"ח (תרכו, ה), יש לחוש ללבוד בעצי השלד של התקרה שנותרו במקומם והם מעל הסכך. ולכתחילה חוששים לדעתו (עיין שעה"צ תרכו, כג). אבל לעניין חוטי חשמל וכביסה, אין חוששים, מפני שגם אם החוטים יעמדו יחדיו לא יהיה בהם רוחב ד' טפחים (מקראי קודש א, יב, עפ"י המובא במ"ב תרלב, כ). וגם יש לחלק, שעצי התקרה עומדים להסתם ולהיות גג, ואילו חוטים אלו אינם עומדים להסתם (מנחת שלמה צא, יט). וכ"כ להיתר חזו"ע (עמ' סט), קנין תורה (ג, צב), תפלה למשה (סימן לב). וכיוצא בזה כתבו לעניין רשת נחושת הפרוסה מעל הסוכה גינת ורדים (ד, ח), לב חיים (ב, לה). (אמנם במנחת יצחק ח, נו, החמיר).

ט,ה – הערה 12 – הרחבה לדין ענפי אילן שהרוח מביאה אל מעל לסכך

כתב מהרש"ם בדעת תורה תרכו, ג, שאין ענפי האילן שהרוח מביאה אל מעל הסוכה פוסלים את הסוכה. ואף שבאותה שעה צילם מרובה, הואיל ואינם קבועים שם אלא מתנועעים ברוח, אינם נחשבים אוהל לטומאה (אהלות ח, ה), וממילא אינם חוצצים בין הסכך לשמים. וביאר שגם לדעת פני יהושע סוכה כא, שסובר שאין חפיפה בין דיני אוהל לענין טומאה לדיני אוהל לעניין סוכה, לא אמר זאת אלא לגבי גוף הסוכה, ולכן מיטה שהיא פחותה מעשרה, שהיא אהל לענין טומאה, אינה חוצצת בין הסכך לישן תחתיה. אבל גם הוא יסכים שלפסול סוכה מדין אוהל שמעליה, הוא על פי כללי דיני אוהל לענין טומאה.

והרב פרנק במקראי קודש א, כג, הסתפק בזה, שאולי גם בשעה שהענפים אינם מעל הסכך, הסוכה פסולה, הואיל והיא עתידה להיפסל ברוח מצויה. ומקובל להורות שלכתחילה יש לקצוץ את הענפים הללו, אבל אם לא קצץ הסוכה כשרה (סוכה כהלכתה עמ' 75, הובא בפס"ת תרכו, ב, ומילואים לספר הסוכה עמ' שנג).

ט,ו – שלג על הסוכה

בגינת ורדים ד, ז, כתב שבמקומות הקרים שיורד שלג על הסכך ונעשה כעין תקרה – הסוכה כשרה. וכ"כ שערי תשובה תרכו, א, ששלג אינו חוצץ בפני הטומאה, וכ"כ בכורי יעקב תרכו, ז, והביא ראיה ממס' אהלות, וכ"כ בית שואבה; מועד לכל חי כא, כ; כה"ח ד, ועוד.

אמנם בערוה"ש תרכט, ב, חלק על ראיות הבכורי יעקב, וכתב שבעת שהשלג רב על הסוכה אין לברך 'לישב בסוכה'. ע"כ. והלכה כרוב הפוסקים שהקילו.

תפריט