כג, א – עד שיכלו כל הנשמות שבגוף
יבמות סב, א: "אמר רב אסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שנאמר (ישעיהו נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וגו'". וכן מובא בע"ז ה, א; נדה יג, ב.
שאלו בתוס' ישנים (יבמות שם): "אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף. תימה, דאמרינן (שבת קיט, ב): אלמלא ישראל משמרים שתי שבתות מיד נגאלין, והלא צריך שיכלו כל הנשמות שבגוף!" וביארו: "ויש לומר שהיו יולדות ששה בכרס אחד ויכלו הנשמות שבגוף מיד". וכ"כ תוס' (נדה יג, ב, 'עד'). כלומר, אם יקדימו ישראל ויתעוררו לחזור בתשובה שלימה, יחיש ה' את גאולתנו ויזכו שתלד כל אשה יותר ילדים.
והקשה מהרש"א (נדה יג, ב): "אבל האי לישנא דקאמר 'מיד נגאלין' אכתי דחוק, דאיך יהיו יולדות כל כך הרבה ככל הנשמות שבגוף שהיו ראוין להוליד לעתיד, ואולי שהוא כענין שאמרו שהיתה אשה אחת יולדת במצרים ששים ריבוא בכרס אחד, והוא משה שהיה שקול ככל ישראל, כן אם יזכו ישראל תלד אשה בענין זה ס' ריבוא בכרס אחד, שהנולד יהיה כששים ריבוא נשמות שבגוף. ולפי זה יתפרש האי קרא דמייתי טפי, שאמר (ישעיהו נז, טז: כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי) – כי רוח אחד מלפני יעטוף כנשמות הרבה שאני עשיתי בגוף, כי אותו רוח יהיה שקול ככל אותן נשמות, ורוח נאמר על מי שיש לו מעלה יתירה, כמו שכתוב (שם יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' וגו' ולזה אמר רוּחַ בלשון יחיד וּנְשָׁמוֹת בלשון רבים. וק"ל" (עיין עוד חתם סופר נדה שם, שהקשה ודחה את ביאורו של מהרש"א).
כג, ב – עתידה אשה לילד בכל יום
שבת ל, ב: "כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר (ירמיהו לא, ז): הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו. ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר: אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א, ט)! אמר לו: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת (שמטילה ביצים בכל יום)".
הקשו תוס' (ע"ז ה, א, 'אין') על מה שאמר שם רב אסי שאין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, "והא דאמר עתידה אשה שתלד בכל יום לימות המשיח?!". וביארו: "שמא יש לומר גוף חדש ונשמות חדשות יהיו".
עיין בדברי מרן הרב קוק (אוצרות הראי"ה ח"ב עמ' 103-105) שחבלי הלידה נוצרו בעולם מפני החטא, ובהתרוממות המוסר יוקלו ויתבטלו.
