י, א – מקלחת בערב יום הכיפורים
עיין בחזון עובדיה עמ' רמו, שכתב בשם הראב"ד בתמים דעים סי' סו, שנראה שתשעת הקבין שאמרו לרחיצת בעל קרי, מצוותם בהטלה ולא בטבילה, וצריכים לבוא מכוח אדם. לפי זה לכאורה אין יוצאים במקלחת, וכפי שלמדנו לעניין נטילת ידיים, שפותח ברז אינו נחשב כוח גברא אלא בזרם הראשון (שו"ע קנט, ט). אלא שהסיק שהואיל ואין זה דין מחייב אלא חומרא, אפשר לצאת במקלחת. וכ"כ הרב מאיר אריק, שיוצא אפילו במים שנשפכו עליו ממילא. והביא דבריו הרב מרגליות במקור חסד על ספר חסידים תתכח. וכ"כ בשו"ת תורת יקותיאל ג, להקל במקלחת. וכ"כ בשו"ת צור יעקב קונטרס שארית יעקב ט, אלא שהצריך שהמים יזרמו ברציפות. וכ"כ במנחת יצחק ד, כא; ד, כח, ח; חלקת יעקב ג, ס-סא; ישכיל עבדי ח (השמטות קצה, ב), ובית ברוך על ח"א עמ' תיג; שבט הלוי או"ח כד. ושלא כמשנה הלכות ג, א-ו. ועיין בהלח"ב כא, 62.
גם בתולות נהגו בעבר לטבול בערב יום הכיפורים. וכן ילדים קטנים שעוד לא רואים קרי (מ"א תרו, ח, מ"ב יז). וכ"כ מטה אפרים תרו, ח. ולפי הריב"ש תכה, אין לבתולות לטבול, שמא יקלו בביאת פנויה. וברב פעלים ח"ד יו"ד טז, כתב שאין למחות בבתולות שלא יטבלו, מפני שאין מדובר בטבילה תמידית אלא רק פעם בשנה, וכיום זהירים באיסור פנויה. ובבן איש חי וילך ח', כתב שיטבלו ויזהרו מחציצה. וכמה אחרונים כתבו שלא יטבלו, על פי דברי הריב"ש. וכן המנהג, כמובא בחזון עובדיה עמ' נט-סא. והרב הררי במקראי קודש ב, סו, כתב בשם הרב אליהו שיש מעטות שטובלות בערב ראש השנה וערב יום הכיפורים.
שיעור תשעה קבין: שיעור קב הוא 4 לוג, ולוג הוא 6 ביצים, הרי שהקב – 24 ביצים. לפי חשבון הרמב"ם המדויק – ביצה – 50 סמ"ק, וממילא ט' קבין הם 10.8 ליטר. ולפי חשבון ר"ח נאה – 12.4 (עיין פניני הלכה ברכות י, 11).
י, ב – וידוי בכניסת היום
הכתוב בספר מבוסס על לשון שועה"ר תרז, א, שמצוות הוידוי מן הדין היא בתחילת זמן הכפרה, דהיינו משתחשך. אלא שתקנו חכמים להקדים את הוידוי לפני הסעודה, שמא תארע תקלה בסעודה ולא יוכל להתוודות אח"כ בכניסת היום. ולרוב הפוסקים, מאחר שהוידוי הוקדם למנחה, אין יותר מצווה להתוודות בתחילת זמן הכפרה, אלא מתוודה בתפילת ערבית. ולרמב"ן המצווה נותרה במקומה, אלא שליתר ביטחון תקנו להתוודות גם במנחה.
