ארכיון הקטגוריה: ברכות

פתח דבר להרחבות

בתוך כתיבת הספר "פניני הלכה – ברכות" התלבטתי עד כמה נכון להרחיב בהערות. ההתלבטות גברה מפני שנתרבו הלמדנים שעוסקים ב'פניני הלכה', ורבים מהם שביקשו להאריך יותר בהבאת מקורות, בביאור הסוגיות, ובתוספת פרטי הדינים. וישנם למדנים ששאלו והקשו על ההלכות שבספר. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברכות | כתיבת תגובה

מרק עם כופתאות

לא כתבתי את התנאי שהוא מעלה ברוב הפעמים מרק עם כופתאות, כי יתכן שבעוד הוא לועס את הכופתאות הוא מעלה בכף מרק בלבד כדי להטעים בו את מה שבפיו, וגם אז עדיין הכופתאות עיקר. לעומת שקדי מרק שבמרק, שכדי שייחשבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ט - מרק שיש בו כמה מינים | כתיבת תגובה

הלכה א

בפסקה השנייה העוסקת בטעם הנטילה, חיברתי בין הטעם של רבותיו של רש"י, שהוא מחשש שידיו נגעו בטומאה, והטעם של רש"י, שהידיים נוגעות במקומות מטונפים, כמובא ברש"י שבת יד, א, ד"ה 'עסקניות הן'. וכפי שכתב בשעה"צ קנח, א, שגם ר"ח ורמב"ם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טוטמאת הידיים, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

הלכה ב

כתב במ"ב קנח, ד, בשם אחרונים, שגם מי שאוכל בידו אחת בלבד, צריך ליטול את שתי ידיו, שמא יגע גם בשנייה. וכתב על פי זה בשו"ת אז נדברו יב, ל, שאם הוא משותק ביד אחת וקשה לו מאוד להזיז אותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - נטילת הידיים לפני הסעודה, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

הנוטל אצבעותיו מברך

כתבתי שגם הנוטל אצבעותיו מברך. וכך משמע מכל הפוסקים שכתבו שבשעת הצורך אפשר להקל בזה, ולא כתבו במפורש שלא יברך (שו"ע קסא, ד, מ"ב שם). ואמנם בבא"ח שמיני טו, כתב שלא יברך, והביאו להלכה בכה"ח לז. מ"מ רבים מאוד כתבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - מקום הנטילה, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

א – שאין חובה ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה

בנוסף למ"א ודברי חמודות המובאים במ"ב קנח, כ, שכתבו שבפועל נוהגים שלא ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, כ"כ גם בשועה"ר קנח, ג, וח"א, וערוה"ש ד-ה. וכ"כ למעשה הרב משאש, שהמנהג שלא ליטול, זולת חסידים ואנשי מעשה (ילקוט שמ"ש נז).

פורסם בקטגוריה הלכה ה - נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

ב – מאכל שאין רגילים לטובלו או לרחצו

דבר שטיבולו במשקה הוא דווקא מאכל שרגילים לטובלו או לרחצו, אבל מאכל שאין רגילים לטובלו או לרחצו ונרטב, אין צריך ליטול ידיים, שדבר שאינו שכיח לא גזרו עליו חכמים (מ"ב קנח, יב). אם שטף תפוח ואח"כ ייבשו, אין צריך ליטול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

ג – הערה 3 – ספק ספיקא בדבר שטיבולו במשקה

ישנה דעה שאם זה שאוכל אינו נוגע במשקה, אף שחלק מהמאכל טבול במשקה, אינו צריך נטילה, והיא דעת נוה שלום שהוזכרה בבא"ח תזריע יט, וכה"ח קנח, לט, ולא כתבתיה בהערה, מפני ששאר הפוסקים לא הזכירוה. ומפורש להיפך בגמרא פסחים קטו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

הלכה ו

הסברה שרק על כביצה יטול ידיים מבוססת על דברי הרוקח, ויסודה בדעת רמב"ן ורשב"א הסוברים שמהתורה, רק אוכל בשיעור כביצה מקבל טומאה (אמנם לרמב"ן מדרבנן הוא מקבל טומאה גם בפחות). וכיוון שתקנת נטילת ידיים משום סרך טומאה, כדי שהידיים לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - על איזו כמות צריך ליטול, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה

טעם לשפע מים

מרן הרב בעין איה לשבת סב, ב, מבאר ששפע המים מבטא את זה שאין כאן רק הסרת המיאוס, אלא גם פעולה חיובית שמראה את חיבתו של הנוטל למעשה ההתקדשות, וריבוי המים מבטא "מלא חופניים נחת ושפע קודש בדעת ערך הגדול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - המים, פרק ב - נטילת ידיים לסעודה | כתיבת תגובה