ארכיון הקטגוריה: הלכה ד – אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?

א – הערה 4 – התכוון לצאת בשמיעת הברכה ודיבר לפני שאכל

עיקר הרחבה זו הובאה בפניני הלכה שבת ה, 8, וכאן הדברים מובאים ביחס לברכת 'המוציא' ובמעט הרחבה: אם אחד השומעים דיבר לפני שאכל מפרוסת 'המוציא', למרות שהמברך כבר אכל, השומע שהפסיק לא יצא ידי חובתו וצריך לברך בעצמו, כ"כ התוס' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ב – בסעודה רבת משתתפים אימתי עדיף שאחד יברך לכולם

כתבתי שבסעודה רבת משתתפים אף שכולם התאספו לאכול יחד, מוטב שבכל שולחן יברך אחד לכל יושבי השולחן, מפני שאם ימתינו לכל המשתתפים, ייווצר הפסק גדול מדי בין הנטילה לברכה. ובהערה הוספתי שקשה לקבוע לזה גדרים. ויש להוסיף עוד שיקול, בשבת, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ג – האם בברכת יין ופירות נכון שאחד יברך לחבריו – הערה 5

כתבתי בהערה: כשאוכלים יחד פירות וכיוצא בהם, לשו"ע טוב שאחד יברך לכולם, ולרמ"א עדיף שכל אחד יברך לעצמו. עיין במ"ב ריג, יב, שכיום אפילו על יין נוהגים שכל אחד מברך לעצמו, כי אינם קובעים עצמם עליו. ועוד הוסיף, שכיום אין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה