ארכיון הקטגוריה: הלכה י – עד היכן מועילה ברכת 'המוציא'

א – דין המחליט לסיים סעודתו – הרחבת הערה 11

למדנו שחוששים לדעת תר"י ור"ן, שאם אחר שהחליט לסיים את סעודתו נמלך להמשיך, אינו מברך, וגם אם ירצה אגב אכילתו זו לשתות, לפי תר"י לא יברך על השתייה, שהשתייה נגררת אחר האכילה, וכמו שהוא עשוי להימלך בעניין האכילה כך הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא', פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ב – אימתי שינה נחשבת הפסק

לח"א מד, ה, נשמ"א א, מ"ב קעח, מח, שינת קבע מהווה הפסק, ומשמע שאפילו ישן מעט, כל שהלך לישון במיטתו, נחשב קבע. וכ"כ הגר"ש קלוגר בשנות חיים סימנים א' וע'. ובדעת תורה קעח, ז, כתב, שאפילו ישן על השולחן שינה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא', פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ג – אם הבעל הולך אחר אשתו

לכאורה נחלקו הפוסקים – אם הבעל הולך אחר דעת אשתו, כאורח לגבי בעל הבית. למהרש"ם בדעת תורה, אין בעל הבית הולך אחר דעת אשתו, ולערוה"ש קעט, ו, הבעל הולך אחר דעת אשתו. ועיין בשערי הברכה יג, הערה עה. ונראה שאין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא', פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ד – מתי החלטה לסיים הסעודה נחשבת הפסק לכל הדעות – הערה 12

בעבר, אמירת "הב לן ונבריך" או "רבותי נברך" היתה קריאה להתאספות לקראת הזימון, והיה עוד אפשר שחלק מהנאספים יאמרו שברצונם להמשיך לאכול. ולגבי זה נחלקו הראשונים כמובא בשו"ע קעט, א, וכפי שכתבתי בהערה 11, לדעת הרמב"ם, וכך משמע מהרא"ש, אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - עד היכן מועילה ברכת 'המוציא', פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה