ארכיון הקטגוריה: פרק ד – ברכת המזון

השותפים בתיקון נוסח ברהמ"ז

ברכות לג, א: "אנשי כנה"ג תיקנו להם לישראל ברכות ותפלות, קדושות והבדלות". וכ"כ הרמב"ם (ברכות א, ה): "כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום". משמע גם ברהמ"ז. ומה שכתבתי שמשה, יהושע, דוד ושלמה תקנו את נוסח ברהמ"ז, הוא עפ"י גמרא ברכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ברכת המזון | כתיבת תגובה

א – ברכת הטוב והמטיב כעין המתקה של 'דיין האמת'

נראה שבברכת הטוב והמטיב יש גם משום ברכת 'דיין האמת', וכפי שדרשו חכמים (ברכות מח, ב), על הפסוק (דברים ח, י) שממנו למדו את מצוות ברהמ"ז, "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", "אשר נתן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, פרק ד - ברכת המזון | כתיבת תגובה

ב – כיצד יאמר אמן בברכת ירושלים

בגמ' ברכות מה, ב, מובאות שתי הנהגות בענין אמן של בונה ירושלים. אביי היה עונה בקול כדי שידעו כולם שיש הבדל בין שלוש הברכות הראשונות שהן מדאורייתא לברכת 'הטוב והמטיב' שהיא מדרבנן, ועל ידי כך ישמעו הפועלים ויקומו חזרה לעבודה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, פרק ד - ברכת המזון | כתיבת תגובה

ג – ברכת האורח

יש שייכות פנימית בין ברכת האורח לברכת המזון, שעיקר ברכת המזון להודות לה', שאנו אורחים בעולמו יתברך, וכאשר אדם אורח אצל חבירו, הרי שראוי לו להודות ולבקש עבורו. עיין לעיל בהרחבות לפרק א, ב, בחשיבות הכרת הטוב, והשייכות בין הכרת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, פרק ד - ברכת המזון | כתיבת תגובה

ד – מי צריך לברך ברכת האורח

המשלם על סעודתו אינו חייב לברך את ברכת האורח (מ"ב רא, ז). ובעל הסעודה הוא המארח ולא בעל הבית שנתן את המקום בלבד (מ"ב רא, ג). אמנם נראה שאם אין מי שהסעודה שלו, כגון שכמה משפחות הכינו בשותפות את האוכל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, פרק ד - ברכת המזון | כתיבת תגובה

א – האם ברית ותורה מעכבים

בהקשר לנוסח ברהמ"ז, לכל הדעות אמירת "ארץ חמדה טובה ורחבה" בברכה השנייה ו'מלכות בית דוד' בשלישית מעכבת. אולם לגבי מי שלא אמר 'ברית' ו'תורה' בברכה השנייה נחלקו. לרוה"פ ומהם: ר"ח, רא"ש, טור ושו"ע קפז, ג, מ"ב ח, לא יצא. לעומת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים | כתיבת תגובה

ב – האם 'על המחיה' מועילה במקום ברכת המזון

כתבתי בהערה 3 שיש מחלוקת אם 'על המחיה' מועילה במקום ברהמ"ז, וכתבתי למעשה: "אם כבר בירך מעין שלוש, יצא בדיעבד". ולכאורה יש להקשות על זה, שמצינו מחלוקת האם כאשר שבע ויש לו ספק אם עליו לברך ברהמ"ז או 'על המחיה', … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים | כתיבת תגובה

ג – האם 'בורא נפשות' מועילה במקום ברהמ"ז ו'מעין שלוש'

מי שחייב בברהמ"ז או 'על המחיה' ואינו יודע לברכן, כתב ארץ צבי א, כט, ואג"מ א, נד, שיברך 'בורא נפשות'. ובילקוט יוסף רח, ב, כתב שלא יברך. ועיין בבאו"ה רב, י, 'ובורא נפשות', שלכנה"ג בספק 'מעין שלוש' ו'בורא נפשות' יברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - דיני אמירת ברכת המזון וחינוך הקטנים | כתיבת תגובה

א – הערה 4 – בדין צירוף שאר מאכלים ללחם לחיוב ברהמ"ז מהתורה

כתבתי בהערה 4: "בפשטות מצרפים את שאר המאכלים שאוכלים בסעודה לשיעור שביעה, שאם לא כן, פעמים רבות יצא שאדם ששבע לא יהיה חייב בברכה מהתורה". ואכן למעשה, דעת הרבה אחרונים (כפי שהובא שם בשם כמה אחרונים) שאם אכל כזית פת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזית | כתיבת תגובה

ב – כאשר צריך לחזור בספק – האם יאמר גם את הברכה הרביעית

ספק בירך ברהמ"ז, אם שבע מברך לדעת רובם הגדול של הפוסקים את כל ארבע הברכות. וכ"כ מהר"ש חיון בשו"ת בני שמואל (ב, מב), כי היכי דלא לזלזולי ביה. וכך פסק מהר"י הלוי (אחיו ורבו של הט"ז), ומ"א (קפד ז). וכ"כ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - החובה מהתורה כששבע ומדברי חכמים בכזית | כתיבת תגובה