ארכיון הקטגוריה: פרק ה – זימון

משמעות הזימון

ההתקבצות האמיתית היא רק למטרות רוחניות. מפני שכאשר בני אדם עוסקים בעניין החומרי בלבד, הרי שיש ביניהם תחרות, שכל אחד חושש שחבירו יאכל את מזונו. ורק כאשר הם מתלכדים נגד אחרים, כדי שתהיה לחבורתם מזון, הם ביחד באופן זמני, אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - עניין הזימון | כתיבת תגובה

א – אם יש קשר מסוים בין הסועדים והם רוצים לזמן רשאים ואולי חייבים

חיזוק לסברה שאם היה קשר מסוים בין הסועדים שמותר להם לזמן, מדברי הרמב"ן ברכות מה, א, רי"ד ועוד, שאפילו אם לא ישבו סביב שולחן אחד ולא זימנו עצמם לאכול יחד, כל שאכלו יחד, חייבים בזימון. ולמדו כך מסתימת המשנה (מה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא | כתיבת תגובה

ב – ישבו בשולחן אחד בלא שהכירו זה את זה

כתבתי בהערה 2: "שלא ככמה ספרים מזמננו שתלו הדין בגדרים חיצוניים", למשל, בוזאת הברכה פי"ד הערה 2, ופס"ת קצג, 45, אחר שעסקו בדין השולחן שיוצר חיוב, כתבו שאם שלושה שאינם מכירים זה את זה ישבו בשולחן אחד, וכל אחד אוכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא | כתיבת תגובה

ג – כאשר אין קשר בין הסועדים ויושבים בנפרד – אין לזמן

לכאורה על פי מה שכתבו א"ר קצג, ז, ח"א, מ"ב קצג, כו, שבמקום שיש ספק אם חייבים בזימון, רשאים לזמן, יש לשאול מדוע לא ננהג כריב"א המובא בב"י קצג, ב, שסובר שגם כשאין שום קשר ביניהם כל שראו זה את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא | כתיבת תגובה

ד – כאשר אין קשר בין הסועדים במסעדה – לא יזמנו

עוד יש להתייחס למה שכתבתי שבמסעדה לא יזמנו, והלא מלצר אחד משמש כמה שולחנות ומדוע לא יצרפם. וצריך לומר שאם כולם אורחים של בעל בית אחד, אכן המלצר שהוא שכר עבור כולם מצרף את כל השולחנות. אבל כאשר כל שולחן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא | כתיבת תגובה

ה – שתי חבורות רשאיות לזמן יחד

יש לציין כי אחר שיש שתי חבורות נפרדות שהתחייבו בזימון, אפשר שאם מקצתם רואים אלה את אלה, אחד יזמן לכולם, למרות שאם בכל מקום היו רק שניים, לא היו מצטרפים לזימון. וכן אם בכל חבורה היו חמישה, כשהם מזמנים יחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מצוות הזימון כשאכלו בצוותא | כתיבת תגובה

א – שישה ועשרים – האם עדיף שיתחלקו או שיזמנו יחד

מלשון המשנה נ, א, טור ושו"ע קצג, א, משמע שאין עניין שיזמנו ביחד. ומהרמב"ם (ה, י) משמע שבשישה עדיף שיתחלקו, ולגבי עשרים כתב שרשאים. ולרמ"א קצג, ב, ב"ח, לבוש ועוד, בשישה ועשרים עדיף שלא יתחלקו משום ברוב עם הדרת מלך. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה | כתיבת תגובה

ב – האם המתחיל ברכת 'הזן' או המסיים אותה הפסיד מצוות הזימון

בפמ"ג קצד, א"א א, הסתפק האם שלושה שטעו והתחילו לברך ברהמ"ז ונזכרו לפני סיום 'הזן' שלא זימנו, האם בטל מהם חיוב זימון או לא, והביאו בבאו"ה קצד, א. ובא"א בוטשאטש קצב, ב, כתב לגבי אחד ששכח והתחיל לברך, שאם יפסיק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה | כתיבת תגובה

ג – דינים לבני חבורה שהתחייבו בזימון שחלקם בירכו בלא זימון

כתבתי: "שלושה שאכלו לחם כאחד, וטעו ובירכו בלא לזמן, הפסידו את מצוות הזימון. ואפילו אם רק שניים מהם טעו ובירכו בלא לזמן, הפסידו את הזימון". וטוב שהאחד שלא זימן ישתדל לאכול עם חבורה אחרת כזית כדי שיוכל לקיים את חובת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה | כתיבת תגובה

ד – שאין היחיד שהתוועד עם חבריו יכול לצאת לפני הזימון

אמנם לדעת הב"ח ומ"א, דעת רב האי גאון, שאם היחיד צריך לצאת, אינו צריך להמתין להם, כי חובת הזימון היא רק אם מסיימים את הסעודה יחד, וכיוון שהוא מסיים לפניהם אינו חייב בזימון. אבל הב"י ר, א, פירש, שכוונת רב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא לפרק חבורת זימון ולא להיפרד ממנה | כתיבת תגובה