ארכיון הקטגוריה: פרק ו – חמשת מיני דגן

גלוטן ועמילן

גלוטן, שהוא אחד ממרכיבי החיטה, לרוה"פ אינו נחשב כמין דגן, אלא העמילן הוא עיקר החיטה. כ"כ בוזאת הברכה בירור כד, ובפס"ת רח, ב. לפיכך מאכל שגלוטן הוא אחד ממרכיביו, למרות שהוא נועד לתת בו טעם, אין לו החשיבות של "כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - ברכות חמשת מיני דגן | כתיבת תגובה

א – ביאור השיטה השנייה – ארבע ביצים נפח

לכאורה קשה על השיטה השנייה (המובאת בהערה 2), שאין לה מקור בראשונים, ושיעור נפח ארבע ביצים אינו משביע. אולם יתכן שאפשר לבאר כך את דעת תר"י והרא"ש, ששיעור 'פרס' הוא שיעור הלחם שרוב בני אדם קובעים עליו סעודתם, אבל לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שיעור קביעות סעודה למאפה מזונות | כתיבת תגובה

ב – בחישוב הנפח על פי משקל נתקרבו שתי השיטות (בהערה 2)

לפי השיטה השנייה, היה צריך ללכת לפי נפח של אכילת פרס, שכבר עליו מברכים 'המוציא' וברהמ"ז. אמנם רבים מהפוסקים הספרדים האחרונים חישבו את הפרס לפי משקל, וכך בעצם הטו את השיטה השנייה שתהיה תואמת את השיטה הראשונה, שהשיעור הוא שיעור  … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שיעור קביעות סעודה למאפה מזונות | כתיבת תגובה

ג – אם אכל פרס שאותו הוא משביע וספק אם את האחרים הוא משביע

עיין בסוף הערה 2, שמשני צדדים יברך 'המוציא' וברהמ"ז. והצד הראשון שיש מקום לומר שהוא ספק דאורייתא. ויש להרחיב הדברים (ועיין בהרחבות לפרק ד' הלכה ה'), שלדעת המג"ג ודגמ"ר, כאשר שבע ויש ספק אם צריך לברך ברהמ"ז או 'על המחיה' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שיעור קביעות סעודה למאפה מזונות | כתיבת תגובה

א – איזה מאכלים מצרפים לשיעור שביעה לשיטה הראשונה

רבים למדו מדעת המ"א ומ"ב (קסח, כד), שדווקא מאכלים שרגילים ללפת בהם את הפת, מצטרפים להשלים לשיעור שביעה. ולפי"ז, פירות, גלידה ומיני מתיקה, אינם מצטרפים, שהרי אפילו בסעודת לחם, ואפילו אכלם להשלמת שביעתו, טעונים ברכה בפני עצמם, כיוון שאינם חלק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - קביעות סעודה לאוכל מזונות עם עוד מאכלים | כתיבת תגובה

ב – הערה 3 – דין המילוי שבפהב"כ לשיטה השנייה

לשיטה השנייה, שרק המאפה מצטרף לשיעור 'פרס', הכוונה לכל מה שנילוש עם הקמח. אבל עוגה שיש לה מילוי, המילוי אינו מצטרף. וכך מבואר בסדבה"נ ב, ג; אול"צ ח"ב יד, כג; הרב אליהו בוזאת הברכה ע' 37 ו- 40; פס"ת קסח, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - קביעות סעודה לאוכל מזונות עם עוד מאכלים | כתיבת תגובה

חשב לקבוע סעודה על פהב"כ ונמלך

תכנן לאכול מפהב"כ כשיעור קביעות סעודה, ונטל ידיים ובירך 'המוציא', ולבסוף נמלך ואכל פחות, מברך בסוף 'על המחיה', וכיוון ש'על המחיה' פוטרת רק את המזונות, אם אכל עוד מאכלים, צריך לברך עליהם ברכה אחרונה. שאם אכל מפירות שבעת המינים, יוסיף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - כיצד לצאת ממצבי ספק | כתיבת תגובה

א – בדין חלה מתוקה

הכלל הבסיסי הוא שהחילוק בין לחם לפהב"כ, שעל לחם קובעים סעודה ועל פהב"כ אין קובעים סעודה אלא מגישים לקינוח או טעימה. מקורות רבים הובאו לכך בברכת ה' ח"ב ב, 53. וכ"כ ריטב"א, ריא"ז ברכות מב, א, ריב"ש כח, רא"ש מלוניל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה

ב – במנהג ספרדים בחלה מתוקה

כפי שכתבתי בהערה 5 אין הבדל בעיקר הדין, אלא יסוד ההבדל במנהג, שעד היום, יוצאי אירופה נוהגים להחשיב יותר את החלה המתוקה כלחם, ומורחים עליה ממרחים שונים. ואילו חלק מיוצאי ארצות הדרום והמזרח, סולדים מזה, כשם שאשכנזים סולדים ממריחת סלטים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה

ג – רמת המתיקות שתהפוך את החלה לעוגה למנהג אשכנזים

הרחבת הדברים שהובאו בהערה 5, שגם צורת המאפה משפיעה על ברכתו. והעניין שקשה להגדיר במדויק את רמת המתיקות הקובעת האם מדובר בלחם או עוגה. והכלל הוא, שאם מחשיבים את המאפה כחלה – ברכתו 'המוציא', ואם כעוגה – 'מזונות'. ולכן יתכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה