ארכיון הקטגוריה: הלכה ו – חלה מתוקה

א – בדין חלה מתוקה

הכלל הבסיסי הוא שהחילוק בין לחם לפהב"כ, שעל לחם קובעים סעודה ועל פהב"כ אין קובעים סעודה אלא מגישים לקינוח או טעימה. מקורות רבים הובאו לכך בברכת ה' ח"ב ב, 53. וכ"כ ריטב"א, ריא"ז ברכות מב, א, ריב"ש כח, רא"ש מלוניל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה

ב – במנהג ספרדים בחלה מתוקה

כפי שכתבתי בהערה 5 אין הבדל בעיקר הדין, אלא יסוד ההבדל במנהג, שעד היום, יוצאי אירופה נוהגים להחשיב יותר את החלה המתוקה כלחם, ומורחים עליה ממרחים שונים. ואילו חלק מיוצאי ארצות הדרום והמזרח, סולדים מזה, כשם שאשכנזים סולדים ממריחת סלטים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה

ג – רמת המתיקות שתהפוך את החלה לעוגה למנהג אשכנזים

הרחבת הדברים שהובאו בהערה 5, שגם צורת המאפה משפיעה על ברכתו. והעניין שקשה להגדיר במדויק את רמת המתיקות הקובעת האם מדובר בלחם או עוגה. והכלל הוא, שאם מחשיבים את המאפה כחלה – ברכתו 'המוציא', ואם כעוגה – 'מזונות'. ולכן יתכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה

ד – המכשול שבלחמניות 'מזונות' שבדרך כלל צריך לברך עליהן 'המוציא'

ויש שמוכרים לחמניות מתוקות עם טונה וביצים או גבינה ועגבניות, וכותבים על הלחמניות – 'מזונות', בדרך כלל באישור בד"ץ. ונראה שברוב המקרים הם מכשילים את הרבים בברכה שאינה נכונה. שכן לרמ"א ומ"ב ועוד רבים, כיוון שהמתיקות אינה חזקה, ברכת הלחמניה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חלה מתוקה | כתיבת תגובה