ארכיון הקטגוריה: פרק ח – ברכת הפירות ושהכל

טעם ברכת 'העץ' ו'האדמה' ו'שהכל', להלכות: א, ג, ה, ו.

ליקוטי הלכות ברכת הפירות א: "קבעו רבותינו ז"ל ברכה מיוחדת לפירות… ולא כללו אותם בשאר דברים שברכתם 'שהכל', כי בפירות יש נפשות יקרות מאד… ועל כן נקראים פרי. כי חשיבות הנפש ומעלתה תלוי בהדעת… כי הדעת נקרא פרי על שם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פירות העץ והאדמה | כתיבת תגובה

א – בירך על פרי אדמה וכיוון להוציא גם פרי עץ

שו"ע רו, ב, היו לפניו פרי אדמה ופרי עץ, ובירך על פרי האדמה ונתכוון לפטור גם את פרי העץ, יצא. וכן דעת רוה"פ. והוא הדין אם בירך 'שהכל' וכיוון לפטור פרי עץ או אדמה, בדיעבד כוונתו תופשת ופטר את פרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | כתיבת תגובה

ב – עצים נמוכים מג' טפחים (אוכמניות)

כתב במ"ב רג, ג, בשם מ"א ועוד אחרונים, שגם עץ הנמוך מג' טפחים, כמו אוכמניות, מברך על פירותיו 'העץ', אלא שהעולם לא נהגו כן, ואפשר שטעמם שמפני נמיכותו אינו נחשב עץ. ע"כ. ובאג"מ או"ח א, פה, כתב שהאוכמניות המוכרות באמריקה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | כתיבת תגובה

ג – תותים, חצילים ופלפל חריף

כתב בשו"ע רג, ב: "על התותים הגדלים בסנה – בורא פרי האדמה". והמדובר על פטל או תות סנה, ולא על תותים הגדלים בעצים, או תותי שדה, שלגביהם אין ספק. והתותים הגדלים בסנה, הכוונה בשיח שעצו וענפיו יכולים להישאר כמה שנים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | כתיבת תגובה

ד – טעה ובירך 'העץ' על בננה

כתבתי בהערה 1 את דעת המ"ב רג, ג, שאם טעה ובירך 'העץ' על בננה, טוב שיטעם ממנה מעט, כדי שלא תהיה ברכתו ודאי לבטלה. ומשמע שאח"כ לא יברך 'האדמה' אלא יעשה הפסק, ורק לאחר מכן ישוב לברך 'האדמה'. ובאור לציון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | כתיבת תגובה

ה – החילוק שבין דין ברכות לערלה

בעניין הבננה שחוששים לסוברים שברכתה 'העץ', ואילו לעניין ערלה אין חוששים לזה. נלענ"ד שאפשר לומר, שדין ערלה שונה מדין ברכות, ומבחינת ערלה ודאי שאיננה עץ, כי בערלה הולכים אחר ההגדרות המדויקות, אולם לגבי ברכות הולכים גם לפי הנראה, ובזה יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | תגובה אחת

ו – פפאיה ופסיפלורה לעניין ערלה

לגבי פפאיה ופסיפלורה עיקר הספק נוגע לערלה, ליחו"ד ד, נב, ולרב אליהו, אינו עץ ואין בו איסור ערלה, מפני שהוא מוציא פרי בשנתו הראשונה, וגם גזעו חלול כגבעול עבה. ויש שבפועל אסרו פפאיה בערלה, וסיכם דעה זו בברכ"ה ח"ג ז, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - בין פרי אדמה לפרי עץ | כתיבת תגובה

עניין ברכת שהכל

לכאורה יש לתמוה מדוע פוטרים בברכת 'שהכל' מאכלים שמקורם מהחי, כבשר, דגים, ביצים וכל מוצרי החלב והגבינות. והלא ברכת 'שהכל' נועדה בעיקר למאכלים שאין להם חשיבות לקבוע עבורם ברכה מיוחדת, ועל כן פוטרים אותם בברכה הכללית. ואולי מפני שמלכתחילה לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - על מה מברכים 'שהכל' | כתיבת תגובה

א – דין צלף והנלמד ממנו

הרחבת הערה 3 – אם אותם עלים וגבעולים ראויים לאכילה ואף נוטעים את העץ על דעת לאוכלם אלא שאינם עיקר הפרי, מברכים עליו 'האדמה'. ודין זה נאמר בברכות לו, א, לגבי צלף שהוא מין עץ, שעיקר פריו הוא האביונות ועליהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - קליפות וגרעיני הפירות | כתיבת תגובה

ב – דין הקליפות

למ"א רב, יז, מברכים על קליפות תפוזים בדבש 'העץ', שהן כחלק מהפרי. ולט"ז רד, טו, 'האדמה', כי אף שרגילים לאוכלן אינן חלק מהפרי. ולא"ר רג, ב, 'שהכל', שאין רגילים לנטוע את העץ עבור הקליפות. וכ"כ במ"ב רב, לט. ויתכן שדברי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - קליפות וגרעיני הפירות | כתיבת תגובה