ארכיון הקטגוריה: פרק ט – כללי ברכה ראשונה

א – דין השותה מים שלא לצמאו

לרב עמרם גאון (הובא בתוס' ברכות מה, א), אף שהשותה מים שלא לצמאו אינו מברך בתחילה, מ"מ אחר השתייה צריך לברך. אבל לרמב"ם, רא"ש ותר"י, וכן נפסק בטור ושו"ע רד, ז, כל שאינו שותה לצמאו, שאינו נהנה בחיכו, אינו מברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ב – מים מינרליים ומי סודה

 עיין בפתחי הלכה ד, ח, 29-34, ופס"ת רד, טו-טז, שהזכירו את המקורות לדין השותה מים לצמאו – שצריך לברך, אבל אם אינו צמא – ושותה אותם לסיבה אחרת, אינו מברך. ונחלקו האחרונים לגבי מי שאינו צמא ושותה מים מינרליים ומי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ג – על תרופה טעימה – רק אם ממש נהנה יברך

עיין בוזאת הברכה ע' 113-114 ובירור מא, שכתב שנחלקו בגלולה שיש בה מעט מתיקות. וכן עיין בפס"ת רד, יח, ובנשמת אברהם ח"ה ע' יא. והעיקר כפי שכתבתי בהלכה, שרק אם ממש נהנה מברך. ואולי אין כאן מחלוקת אלא שניסו להגדיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ד – מסטיק

דינו כדין מוצץ קני סוכר שמברך 'שהכל' (שו"ע רב, טו). וכ"כ במפורש בח"א מט, ד, והביאו מ"ב רב, עו. וכ"כ רבים מפוסקי דורנו (יבי"א ז, לג, אול"צ ח"ב יד, ח, קנין תורה ה, יז, פס"ת רב, לד). ואמנם בישכיל עבדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ה – דינים שונים בהגדרת ההבדל שבין מטעמת לבין אכילה

עיין בהערה 1, שלסיכום כתבתי, שלכתחילה לא יבלע רק כדי לבדוק את הטעם, ואם בלע – לא יברך (שו"ע ורמ"א י, ב). ואם הוא רוצה לבלוע כדי לדעת את הטעם, יתכוון גם ליהנות מהאכילה שבזה, ויברך (מ"ב רי, יט). וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

א – סיכום כללי על הנאת מעיו או גרונו

כתב בשערים המצוינים בהלכה נ, ח, שיש סוברים שהעיקר הוא הנאת מעיו, וכ"כ היעב"ץ בסידור, ופסק שאם תחב לו חבירו אוכל לתוך פיו בעומק הגרון, או שכרכן בסיב ובלע, אף שאין לו שום הנאת חיך, אם שבע מברך ואף מוציא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה

ב – השותה שמן להנאתו

מי שנהנה מטעם השמן, יברך 'שהכל', ואף שבא מהעץ, כיוון שאין רגילים לשתותו איבד את ברכתו המיוחדת (פס"ת רב, 56, עפ"י שלחן הטהור וברכת הבית). ובבא"ח פנחס ט' כתב, שעל שמן זית מברך 'העץ', וכ"כ הרב אליהו (קצוש"ע נד, ו). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה

ג – הגומע ביצה חיה כדי לצחצח את גרונו

למחזיק ברכה מברך, ולמקור חיים לא יברך. ונראה ששורש המחלוקת אם זה נחשב דרך אכילה, וכן מבואר בפתחי הלכה ד, 36. ודעת רוה"פ שכל שמרגיש מעט הנאה – יברך, ואם מרגיש גועל – לא יברך, וכ"כ בילקוט יוסף רד, טז. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה

א – שלא להפסיק בשתיקה בין הברכה לאכילה

לכתחילה לא יפסיק בשתיקה יותר משיעור "שלום עליך רבי", שיש סוברים (שבלי הלקט ודעימיה) שגם בדיעבד אם הפסיק בשתיקה הפסיד הברכה. אמנם רוה"פ  סוברים שאינו הפסקה, וכך נפסק בשו"ע רו, ג. ועיין ברכת ה' ח"א ג, טו, בסיכום הסוגיה.

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא להפסיק בין הברכה לאכילה | כתיבת תגובה

ב – דין המפסיק בין ברכה לאכילה בעניית אמן

 כתב ברכ"י בשם פנים מאירות, שאם הפסיק בין ברכה לאכילה בעניית אמן, צריך לברך בשנית. וכתב זאת גם אם בירך 'המוציא', וענה אמן על חבירו שבירך 'המוציא'. ובמ"ב קסז, לה, ורו, יב, הזכיר דין שלא לענות אמן בין הברכה לאכילה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - שלא להפסיק בין הברכה לאכילה | כתיבת תגובה