ארכיון הקטגוריה: הלכה א – הברכה על ההנאה

א – דין השותה מים שלא לצמאו

לרב עמרם גאון (הובא בתוס' ברכות מה, א), אף שהשותה מים שלא לצמאו אינו מברך בתחילה, מ"מ אחר השתייה צריך לברך. אבל לרמב"ם, רא"ש ותר"י, וכן נפסק בטור ושו"ע רד, ז, כל שאינו שותה לצמאו, שאינו נהנה בחיכו, אינו מברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ב – מים מינרליים ומי סודה

 עיין בפתחי הלכה ד, ח, 29-34, ופס"ת רד, טו-טז, שהזכירו את המקורות לדין השותה מים לצמאו – שצריך לברך, אבל אם אינו צמא – ושותה אותם לסיבה אחרת, אינו מברך. ונחלקו האחרונים לגבי מי שאינו צמא ושותה מים מינרליים ומי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ג – על תרופה טעימה – רק אם ממש נהנה יברך

עיין בוזאת הברכה ע' 113-114 ובירור מא, שכתב שנחלקו בגלולה שיש בה מעט מתיקות. וכן עיין בפס"ת רד, יח, ובנשמת אברהם ח"ה ע' יא. והעיקר כפי שכתבתי בהלכה, שרק אם ממש נהנה מברך. ואולי אין כאן מחלוקת אלא שניסו להגדיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ד – מסטיק

דינו כדין מוצץ קני סוכר שמברך 'שהכל' (שו"ע רב, טו). וכ"כ במפורש בח"א מט, ד, והביאו מ"ב רב, עו. וכ"כ רבים מפוסקי דורנו (יבי"א ז, לג, אול"צ ח"ב יד, ח, קנין תורה ה, יז, פס"ת רב, לד). ואמנם בישכיל עבדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה

ה – דינים שונים בהגדרת ההבדל שבין מטעמת לבין אכילה

עיין בהערה 1, שלסיכום כתבתי, שלכתחילה לא יבלע רק כדי לבדוק את הטעם, ואם בלע – לא יברך (שו"ע ורמ"א י, ב). ואם הוא רוצה לבלוע כדי לדעת את הטעם, יתכוון גם ליהנות מהאכילה שבזה, ויברך (מ"ב רי, יט). וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על ההנאה | כתיבת תגובה