ארכיון הקטגוריה: הלכה ב – דרך הנאה

א – סיכום כללי על הנאת מעיו או גרונו

כתב בשערים המצוינים בהלכה נ, ח, שיש סוברים שהעיקר הוא הנאת מעיו, וכ"כ היעב"ץ בסידור, ופסק שאם תחב לו חבירו אוכל לתוך פיו בעומק הגרון, או שכרכן בסיב ובלע, אף שאין לו שום הנאת חיך, אם שבע מברך ואף מוציא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה

ב – השותה שמן להנאתו

מי שנהנה מטעם השמן, יברך 'שהכל', ואף שבא מהעץ, כיוון שאין רגילים לשתותו איבד את ברכתו המיוחדת (פס"ת רב, 56, עפ"י שלחן הטהור וברכת הבית). ובבא"ח פנחס ט' כתב, שעל שמן זית מברך 'העץ', וכ"כ הרב אליהו (קצוש"ע נד, ו). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה

ג – הגומע ביצה חיה כדי לצחצח את גרונו

למחזיק ברכה מברך, ולמקור חיים לא יברך. ונראה ששורש המחלוקת אם זה נחשב דרך אכילה, וכן מבואר בפתחי הלכה ד, 36. ודעת רוה"פ שכל שמרגיש מעט הנאה – יברך, ואם מרגיש גועל – לא יברך, וכ"כ בילקוט יוסף רד, טז. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - דרך הנאה | כתיבת תגובה