ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – תערובת של שני מינים

א – הערה 3 – מה הדין כשיש ספק בין אדמה לעץ, ובין אדמה למזונות

כשיש ספק בין אדמה לעץ, כתבתי שיברך 'האדמה'. ואמנם משעה"צ רח, טז, משמע שיברך 'שהכל', אולם בפשטות נראה שהואיל וברור שהוא יוצא ב'האדמה', והיא ברכה מבוררת יותר, עליו לברך 'האדמה'. ועיין ברכ"ה ח"ג י, 130; ושעה"ב טו, הערה כ. ואם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - תערובת של שני מינים | כתיבת תגובה

ב – רוב מול עיקר

אם ברור שאחד המינים שבתערובת הוא העיקר, אף שהוא מיעוט, מברך עליו. וכפי שפסק בשו"ע רג, ז, לעניין בשמים ודבש, שמברך על הבשמים, וכתב מ"ב יג, אף אם הדבש רוב. וכ"כ בבאו"ה ריב, א, עפ"י דה"ח. וכאשר יש שני מינים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - תערובת של שני מינים | כתיבת תגובה

ג – הערה 4 – תערובת שכל מין ניכר בה, מחלוקת אם הולכים אחר הרוב

הרחבת ההערה: כתב ח"א נא, יג: "עירב שני מינים שאין ברכותיהן שוין, כגון בפה"ע או בפה"א וכיוצא בו, אע"פ שבא ליתן טעם, הולכין אחר הרוב, ומברך עליו. ודוקא בעניין שאין ניכר, אבל אם כל אחד ניכר לעצמו ואינו נעשה לטפל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - תערובת של שני מינים | כתיבת תגובה

ד – סלט וולדורף

סלט וולדורף, שעשוי מפירות מגוררים – תפוחים, אננס, אגוזים וסלרי עם מיונז, כיוון שקשה להפרידם שהם דבוקים במיונז, וגם אין כל מין ניכר לעצמו, הברכה נקבעת לפי הרוב (שעה"ב כג ברשימת המאכלים, 'כיצד מברכים' ע' כא). ואם יש ספק מה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - תערובת של שני מינים | כתיבת תגובה