ארכיון הקטגוריה: פרק טו – ברכות הראייה

כלל א – ברכות הראייה רק על דבר שיש בו צד חידוש

רק על ראייה שיש בה צד חידוש, שמעוררת תשומת לב, תקנו לברך. אבל על מראה שגרתי אין מברכים. לכן למשל, ברכת ההרים היא רק על הרים גדולים במיוחד, והברכה על גבעות רק על גבעות בעלות צורה מיוחדת. אמנם הים, למי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הקדמה - כללי ברכות הראייה, סוגיה יא - כללי ברכות הראייה | כתיבת תגובה

כלל ב – שלושים יום

כל שלא ראה את אותו המראה שלושים יום, חוזר ומברך. ואם ראה אותו בתוך שלושים – אינו מברך. שכן למדנו במשנה ברכות נד, א: "על ההרים ועל הגבעות ועל הימים… רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול… בזמן שרואהו לפרקים". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הקדמה - כללי ברכות הראייה, סוגיה יא - כללי ברכות הראייה | כתיבת תגובה

כלל ג – הגר במקום שרגילים לראות מראה מסוים אינו מברך

מי שרגיל בראיית אחד הדברים הללו, אינו מברך עליו, כמבואר בתוס' נז, ב, לעניין ע"ז, שאין נוהגים לברך על ראייתה "לפי שאנו רואים אותה בכל יום, וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי מל' יום לל' יום". וכ"כ הגה"מ (לרמב"ם ברכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הקדמה - כללי ברכות הראייה, סוגיה יא - כללי ברכות הראייה | כתיבת תגובה

כלל ד – פעמים שמברכים רק בפעם הראשונה בלבד

חידוש גדול חידש הראב"ד, לגבי ראיית בריות משונות, בעלי מום, פיל וקוף, בריות טובות ואילנות טובות. והזכירו את דבריו ראשונים ואחרונים. וכ"כ בספר המאורות (ברכות נח, ב), "כתב הראב"ד: דווקא פעם ראשונה שהשינוי עליו חידוש גדול, וכן בריות טובות שהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הקדמה - כללי ברכות הראייה, סוגיה יא - כללי ברכות הראייה | כתיבת תגובה

כלל ה – אם לא בירך כשראה לראשונה לא יברך עד שיעברו שלושים יום

כיוון שברכות הראייה מברכים על ראייה שיש בה חידוש, ואמרו חכמים שרק אחר שעברו שלושים יום שלא ראה, יוכל לברך שוב, לפיכך, אם ראה הר גבוה ולא בירך, אם יראה אותו לאחר יום, לא יברך, שאין לו בראייתו חידוש, שכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הקדמה - כללי ברכות הראייה, סוגיה יא - כללי ברכות הראייה | כתיבת תגובה

א – חישוב שלושים יום

כתבתי בפשטות שמחשבים את יום הראייה כיום הראשון, וביום השלושים ואחד אפשר לברך. וכך משמע מלשון השו"ע ריח, ג: "כל אלו הדברים אינם אלא כשרואה אותם משלושים לשלושים יום, ואז הם חובה כמו בפעם הראשונה". ואמנם יש סוברים שאף ביום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פתיחה לברכות הראייה | כתיבת תגובה

ב – לכל המאוחר יברך תוך כדי דיבור מסוף הראייה

עיין בשו"ע רכז, ג, שכתב כן לעניין ברקים, שצריך לברך תוך כדי דיבור, ומקורו בירושלמי שהביאו הרא"ש. וכתב הרמב"ן, שהוא הדין לכל ברכות השבח. וכ"כ המאירי ורבינו אשר ב"ר חיים והרד"א. וכ"כ בבאו"ה ריח, א, 'במקום', לעניין ברכה על מקום שאירע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פתיחה לברכות הראייה | כתיבת תגובה

ג – ראייה דרך משקפת וטלויזיה

הרואה דרך משקפת או תמונה או שידור טלויזיה – לא יברך, שכן תקנת חכמים היתה על ראייה רגילה וטבעית, ואין אפשרות להחיל את תקנתם על ראייה מסוג אחר. ואין לומר שזה אותו סוג ראייה, מפני שבדרך כלל הראייה המוחשית מרגשת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פתיחה לברכות הראייה | כתיבת תגובה

ד – מטיילים אימתי עדיף שיברכו

מטיילים שעומדים להתקרב או להתרחק מהנוף המיוחד, ועל ידי כך יוכלו להיטיב את ראייתם, עדיף שיברכו בעת שהראייה תהיה מרשימה ביותר (ומדריך הטיולים צריך לתכנן זאת). ולפעמים עדיף לברך בעת הראייה הראשונה, שהיא המרשימה ביותר, אף שאח"כ ייטיבו את ראייתם. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פתיחה לברכות הראייה | כתיבת תגובה

ה – סומא לא יברך

סומא לא יברך. ואמנם לעניין ברכת המלך, לדעת מחזיק ברכה, יכול לברך, כפי שמשמע ממעשה דרב ששת שהיה סגי נהור עם אותו צדוקי (ברכות נח, א). והביאו בשע"ת רכד, ב. ובא"ר נטה לומר שלא בירך בשם ומלכות. ועיין בפס"ת רכד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פתיחה לברכות הראייה | כתיבת תגובה