ארכיון הקטגוריה: פרק טז – ברכת הגומל

המקור בתלמוד

ברכות נד, ב: "אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. יורדי הים מנלן – דכתיב: (תהלים קז) יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הקדמה כללית | כתיבת תגובה

א – חובת הברכה בפני עשרה

ברכות נד, ב: "אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב (תהלים קז): וירוממוהו בקהל עם וגו'. מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ובמושב זקנים יהללוהו… רב יהודה חלש ואתפח, על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן, אמרי ליה: בריך רחמנא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - כללי ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

ב – שני תלמידי חכמים

ברכות נד, ב: "מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ובמושב זקנים יהללוהו. מתקיף לה רב אשי: ואימא כולהו רבנן! – מי כתיב בקהל זקנים? בקהל עם כתיב. ואימא: בי עשרה שאר עמא, ותרי רבנן! – קשיא." יש סוברים שצריכים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - כללי ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

ג – האם אשה יכולה לברך בפני נשים (הערה 1)

כתב הכנה"ג (הגה"ט) שאם אשה לא יכולה לברך בין האנשים, היא יכולה לברך "בפני איש או נשים". לכאורה כוונתו שאם אין עשרה גברים, יכולה לברך בפני כמה גברים בודדים או מניין של נשים. וכ"כ ברכ"י ב, ומ"ב ג. וכ"כ בשו"ת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - כללי ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

ד – שהמברך מצטרף למניין

כתב מהראנ"ח (אמרי שפר דרשותיו על התורה, דרוש ראשון פרשת אמור), שאין המברך מצטרף להשלים העשרה. וכ"כ בפתח הדביר (ריט, ח) וראייתו ממה שאמרו בכתובות (ח, א), שברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין, ואילו בברכת חתנים החתנים מן המניין. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - כללי ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

א – ברכת הגומל בלילה

כתב בשדה יצחק (ברכות נד, ב) שאין לברך 'הגומל' בלילה שהיא באה במקום קרבן תודה, והקרבנות ביום. וכ"כ בדברי מנחם. וחששו לסברא זו כמה אחרונים לכתחילה: בא"ח (עקב ג), וכף החיים (יד). ובשו"ת חת"ס (או"ח נא) חשש להתיר לכתחילה לברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - זמן ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

ב – האם צריך לעמוד בעת הברכה

כתב הרמב"ם (ברכות י, ח) שהמברך עומד בברכת הגומל. ואף ששאר הראשונים לא הזכירו זאת, כמה אחרונים כתבו שכך נכון לנהוג לכתחילה (ב"ח, מג"א ב, א"ר ג, מ"ב ד). ודייק בנו של הרמב"ם, רבנו אברהם, שרק המברך עומד אבל העונים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - זמן ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

ג – זמן ברכת הגומל

לכתחילה כמובן שיש להזדרז להודות, אבל לא קבעו חז"ל זמן לברכה, ומשמע שאין לדבר גבול, וכל עוד לא בירך, מוטל עליו לשלם חובו ולהודות. וכ"כ רא"ה, ריטב"א, שטמ"ק, טור. ועיין ברכ"ה ח"ד, ו, 98. וכתב בב"י ריט, ו, שיש סוברים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - זמן ברכת 'הגומל' | כתיבת תגובה

א – על איזה חולי מברכים?

מצינו בזה שלוש דעות בראשונים: א) אפילו אם 'חושש בראשו' או 'חושש בגרונו' והתרפא – מברך 'הגומל' (רב האי גאון, ערוך). ב) כל חולי שמחמתו עלה למיטה, אפילו אין בו סכנה חייב לברך, מפני שכל שעלה למיטה כאילו עלה לגרדום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - חולה שהתרפא | כתיבת תגובה

ב – חולי עיניים ודלקת שיניים

כפי שלמדנו למקצת הראשונים והרמ"א, ח, רק מי שהתרפא מחולי שיש בו סכנת נפשות מברך. וכתבו הראשונים שדין זה מקביל להלכות שבת, "דאין מברכין אותה אלא היכא דאיכא סכנת נפשות, כגון אישתא צמירתא ומכה של חלל שמחללין עלה את השבת" … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - חולה שהתרפא | כתיבת תגובה