ארכיון הקטגוריה: פרק ט – שאר עינויים

א – מצוות התענית

א, א – מצוות העינוי בשב ואל תעשה יומא עד, ב: "תנו רבנן: תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם (ויקרא טז, כט), יכול ישב בחמה או בצינה כדי שיצטער? תלמוד לומר: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. מה מלאכה – שב ואל תעשה, אף ענוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - שאר עינויים | כתיבת תגובה

ב – רחיצה

ב, א – רחיצה להסרת לכלוך שיש בה גם תענוג כתב שו"ע תריג, א: "ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו, מותר לרחצם, שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג". ובספר הרב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - שאר עינויים | כתיבת תגובה

ג – רחיצה של מצווה

ג, א – רחיצה לצורך מצווה – ללמוד או להקביל פני רבו הרוצה ללכת לבית המדרש או לרבו ודרכו עוברת במים, רשאי לעבור בהם, כי הוא לצורך מצווה, ובלבד שלא יוציא ידיו מתחת שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו על זרועו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - שאר עינויים | כתיבת תגובה

ה – נעילת הסנדל

איסור נעילת הסנדל ה, א – מקור דין נעילת הסנדל יומא סוף עח, א: "מהו לצאת בסנדל של שעם ביום הכיפורים? עמד רבי יצחק בר נחמני על רגליו ואמר: אני ראיתי את רבי יהושע בן לוי שיצא בסנדל של שעם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - שאר עינויים | כתיבת תגובה