יג – דינים שונים

יג, א – האם צריך להוציא כשיעור חלה מן התערובת

משנה ערלה ב, א: "התרומה… החלה… עולין באחד ומאה, ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים". כלומר תרומה או חלה שנפלה לתוך מאכל אחר, למרות שיש פי מאה נגדה והיא בטלה בתערובת, צריך להוציא כשיעור תרומה או חלה מתוך התערובת, וביארו בירושלמי (ערלה ב, א): "מפני גזל השבט".

כתב רשז"א (מנחת שלמה ח"א ס, א) שכיום, שהכהנים אינם אוכלים את את התרומה או החלה, לא צריך להוציא כי אין בזה גזל השבט: "נלענ"ד דבזמן הזה מסתבר שלא החמירו כלל רבנן לחייב גם בהרמה זו שהיא רק משום גזל השבט. דהנה בירושלמי ערלה פ"ב ה"א איתא: "כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה, כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום אינו צריך להרים", פירוש שאם נתערבו באחד ומאה לא חייבו בהם חכמים בהרמה, וכן פסק הרמב"ם בפרק ט"ו ממאכלות אסורות הלכה ט"ו ובפרק י"ג מתרומות הלכה י"א. וכיון שכן נראה דבזמן הזה שהכהנים הם בחזקת טומאה ואין התרומה נאכלת, מסתבר דחשיב ודאי כתרומה שאין הכהנים מקפידים עליה דפטור מהרמה"

והמשיך: "ואף על גב דמבואר בכמה משניות דנוהג שפיר חובת הרמה גם בתרומה טמאה, ולא כיילינן לה בכלל הדברים שאין הכהנים מקפידים עליהן, עיין בר"ש פ"ה מתרומות מ"ב שהרגיש בזה וכתב דמה שנוהג חיוב זה גם בתרומה טמאה הוא רק משום דלא פלוג חכמים בתקנתם וגזרו בטמאה אטו טהורה, וכן כתבו התוס' בבכורות כ"ב ע"ב. וכיון שכן נראה דכל זה דוקא בזמן דאיכא מיהת טומאה וטהרה דאז שייך שפיר להחמיר ולגזור גם בטמאה אטו טהורה, מה שאין כן בזמן הזה דליכא כלל תרומה שנאכלת, הרי זה חשיב כאילו לא משכחת כלל תרומה בזמן הזה שיהיו הכהנים מקפידים עליה, וכיון שכן לא נוהג עכשיו כלל דין חובת הרמה מפני גזל השבט".

והסכים עמו בתבואת השדה יב, יא, והוסיף ראיה לדבריו מדין הפרשת תרומות ומעשרות מזיתים על שמן.

אמנם מדברי החזו"א דמאי טז, טו, משמע שגם בזמן הזה צריך להרים, וכ"כ הרב דוד טהרני בשו"ת דברי דוד ג, יו"ד מב, שאין דברי רשז"א מוכרחין, "שהרי עדיין דין נתינה בתרומה טמאה בזמננו לכהנים שייכת הן תרומת שמן הזית הניתנת לכהנים לצורך הדלקה, והן תרומת פירות וירקות הניתנת לבהמת כהנים לאכילה… ואם כן הדרא גזירת חו"ל לדוכתא, ואפילו חלה טמאה שאין דרך הכהנים להסיקה תחת תבשילם מכל מקום בכלל הגזירה היא, ויש להרים גם בזמננו הן בחלה והן בתרומה דחדא נינהו. ובפרט שמסתימת הפוסקים הראשונים והאחרונים משמע דלא פלוג רבנן בין בזמן שהיתה התרומה נאכלת בטהרה לזמננו שאין תרומה וחלה נאכלות כלל".

בספר הרב סתם שהחלה בטלה. בתחילה היה כתוב שהמהדרים יוציאו מתוך התערובת כשיעור חלה כדי לחשוש לדעת המחמירים, אך לבסוף נמחק משום שחלה בזמן הזה דרבנן, וגם הדין להוציא מתוך התערובת דרבנן, וסברת המקילים נראית.