ארכיון הקטגוריה: פרק ג – טעם איסור מלאכה ביום טוב

א – שבת תכלית הטוב ויו"ט המשכתו שתלויה בישראל

רבי נתן כתב על פי רבי נחמן מברסלב דברים נפלאים בטעם איסור מלאכה ביו"ט וההבדל שבין שבת ליו"ט, ואצטט תמציתם. ליקוטי הלכות יו"ט א, א: "… שבת הוא בחינת התכלית שכולו טוב… על כן שבת הוא שביתה לגמרי מכל וכל. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טעם איסור מלאכה ביום טוב, סוגיה י - טעמי ההבדל בין שבת ליום טוב מליקוטי הלכות | כתיבת תגובה

ב – שבת טוב גמור וביו"ט צריך בירור באוכל נפש

ליקוטי הלכות יו"ט ב, א: "יש שני מיני ימים: ימי טוב וימי רע… (שם ב) בימי החול יש שליטה לימי הרע. ועל כן צריכין אז לעשות כל המלאכות שהם בחינת בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם (בראשית ג, יט). וכל העבודות והמלאכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טעם איסור מלאכה ביום טוב, סוגיה י - טעמי ההבדל בין שבת ליום טוב מליקוטי הלכות | כתיבת תגובה

ג – הוצאת ניצוצות שנבלעו ע"י הסט"א ועניין המלאכות והפרנסה

 ביו"ט מוציאים הקדושה שהסט"א בלע על ידי תפילה בבחינת דין וזה בחינת מלאכה לצורך אוכל נפש. ליקוטי הלכות יו"ט ג: "עיקר התפילה היא רחמים ותחנונים, ורחמים תלוי בדעת וכו'. וכשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות ונפגם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טעם איסור מלאכה ביום טוב, סוגיה י - טעמי ההבדל בין שבת ליום טוב מליקוטי הלכות | כתיבת תגובה

ד – שבת תורה ותפילה ויו"ט תורה

ליקוטי הלכות יו"ט ד' (בהל' ר"ח ה, לג ואילך). "(לג)… כל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים. שאז זכינו לקבל את התורה ע"י משה רבינו ע"ה. כמו שנאמר (שמות ג', יב): בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלוֹהִים עַל הָהָר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טעם איסור מלאכה ביום טוב, סוגיה י - טעמי ההבדל בין שבת ליום טוב מליקוטי הלכות | כתיבת תגובה

ה – הזיקה שבין שבת ליו"ט

מקצת מליקוטי הלכות יו"ט ה, י: "אבל שבת ויום טוב צריכין זה לזה, כי אם לא היו האותות וכו' שעל ידי זה קדושת יום טוב לא היו יודעים משבת כלל. ואם לא היה קדושת שבת לא היה אפשר לגלות אלקותו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - טעם איסור מלאכה ביום טוב, סוגיה י - טעמי ההבדל בין שבת ליום טוב מליקוטי הלכות | כתיבת תגובה

א – מלאכת עבודה

רש"י ויקרא כג, ח: "מלאכת עבדה – אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך, שיש חסרון כיס בבטלה שלהן, כגון דבר האבד. כך הבנתי מתורת כהנים, דקתני יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה". רמב"ן ויקרא כג, ז: "ואיננו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – ביאור החילוק בין המלאכות המותרות והאסורות

שועה"ר תצה, ט: "וכן מזה הטעם שלא יתבטל משמחת יום טוב אסרו חכמים הקצירה והדישה והעימור והזרייה וברירת מיני תבואה שדרך לבור אותם הרבה ביחד, והטחינה של כל מינים הנטחנים ברחיים שדרך לטחון אותם הרבה ביחד, וההרקדה והתלישה מהמחובר שהיא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | כתיבת תגובה

ג – מעמר

לרמב"ם ב, יד, ושו"ע תקא, ג, מותר לגבב עצים בשדה שלפניו לצורך קדירתו, ומשמע שאין איסור מעמר ביו"ט, אלא שלהביא את העצים מהשדה אסור משום עובדין דחול. ולדעת הר"ן מותר לעמר לצורך אוכל נפש, וכאשר הוא נראה כמעמר לצורך מחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | כתיבת תגובה

א – ביאור סברת 'מתוך'

ביצה יב, א: "משנה: בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, ולא את ספר תורה לרשות הרבים. ובית הלל מתירין". כתב בספר יראים (דש): "ומסקינן טעמא דבית הלל משום שהותרה הוצאה לצורך הנאת הגוף, הותרה נמי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - כלל 'מתוך', סוגיה יא - סוגיית 'מתוך', ובאיזה מלאכות אומרים 'מתוך' | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – באיזה מלאכות אומרים דין 'מתוך'

בביצה יב, א, ובכתובות ז, א, מצינו 'מתוך' במלאכת הוצאה (משנה יב, א), ובמלאכת הבערה ובישול (גיד הנשה), ובמלאכת שחיטה (לעניין עולת נדבה ועשיית חבורה בבעילת מצווה). ונחלקו האם 'מתוך' שייך בכל המלאכות, ונאמרו בזה ג' דעות: לתוס' שבת צה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - כלל 'מתוך', סוגיה יא - סוגיית 'מתוך', ובאיזה מלאכות אומרים 'מתוך' | עם התגים | כתיבת תגובה