ארכיון הקטגוריה: הלכה ב – המלאכות שהותרו ביום טוב

א – מלאכת עבודה

רש"י ויקרא כג, ח: "מלאכת עבדה – אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך, שיש חסרון כיס בבטלה שלהן, כגון דבר האבד. כך הבנתי מתורת כהנים, דקתני יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה". רמב"ן ויקרא כג, ז: "ואיננו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – ביאור החילוק בין המלאכות המותרות והאסורות

שועה"ר תצה, ט: "וכן מזה הטעם שלא יתבטל משמחת יום טוב אסרו חכמים הקצירה והדישה והעימור והזרייה וברירת מיני תבואה שדרך לבור אותם הרבה ביחד, והטחינה של כל מינים הנטחנים ברחיים שדרך לטחון אותם הרבה ביחד, וההרקדה והתלישה מהמחובר שהיא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | כתיבת תגובה

ג – מעמר

לרמב"ם ב, יד, ושו"ע תקא, ג, מותר לגבב עצים בשדה שלפניו לצורך קדירתו, ומשמע שאין איסור מעמר ביו"ט, אלא שלהביא את העצים מהשדה אסור משום עובדין דחול. ולדעת הר"ן מותר לעמר לצורך אוכל נפש, וכאשר הוא נראה כמעמר לצורך מחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - המלאכות שהותרו ביום טוב | כתיבת תגובה