ארכיון הקטגוריה: פרק ו – הוצאה ומוקצה

א,א – האם שייך כלל שווה לכל נפש בהוצאה רשז"א (שש"כ יט, הערה ג) העלה סברא שאולי בהוצאה שהיא מלאכה גרועה גם המוציא דבר שאינו שווה לכל נפש לא עובר עליה. אמנם בראשונים מצאנו במפורש להיפך. וכ"כ מאירי ביצה יא, … להמשיך לקרוא ←

ג,א – מפתח של אוכלים וכלים ירושלמי ביצה פ"א ה"ז: "תאני ולא את המפתח, בית הלל מתירין. ואמר רב הושעיה בר רב יצחק: הדא דאת אמר במפתח של אוכלין, אבל במפתח של כלים לא בדא. והא ר' אבהו יתיב ומתני … להמשיך לקרוא ←

ה,א – טעם איסור מוקצה ביום טוב אמרו בשבת קכד, ב, שאיסור מוקצה משום חשש הוצאה, ולפי זה שאלו כמה אחרונים (בית יעקב כתובות ז, א; ישועות יעקב תצה; בית מאיר תמו), מדוע מוקצה אסור ביו"ט, שהרי הוצאה מותרת. ביאר … להמשיך לקרוא ←

ו,א – מוקצה ביום טוב חמור משבת ביצה ב, א, משנה: "ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל". רב נחמן ביאר: "לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים… גבי שבת, דסתם לן תנא כרבי שמעון, דתנן: … להמשיך לקרוא ←