ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל

א – הסוברים שאסור להדליק נרות שבת בלא עירוב תבשילין

ביצה כב, א: "מי שלא הניח עירובי תבשילין – אופין לו פת אחת, וטומנין לו קדירה אחת, ומדליקין לו את הנר, ומחמין לו קיתון אחד". כי "התירו לו חכמים כדי חייו". דייקו רוב הראשונים שאסור למי שלא הניח עירוב תבשילין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – המתירים להדליק נרות שבת

לעומת זאת, יש אומרים שגם מי שלא הניח עירוב תבשילין יכול להדליק נרות שבת, וממילא לא צריך לומר "לאדלוקי שרגא". כ"כ ראבי"ה (עמ' 450 בשם ירושלמי); מאירי (ביצה טז, ב) בשם חכמי התוס'; רשב"א (עבודת הקודש ד, ב) בשם יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ג – הלכה למעשה

הרבה אחרונים כתבו שאסור למי שלא הניח עירוב להדליק שני נרות, אלא רק נר אחד התירו לו חכמים להדליק בדיעבד. כ"כ מ"א תקכז, יח; יש"ש (ב, כו); חמד משה יד; שועה"ר כט; חיי אדם קב, יד; נהר שלום י. אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ד – האם לברך על הנחת עירוב תבשילין עבור הדלקת נרות בלבד

במאמר מרדכי תקכז, יח, כתב שמי שבישל כל צרכי שבת מערב יו"ט, ולא יעשה שום מלאכה מיו"ט לשבת חוץ מהדלקת נרות, צריך להניח עירוב ללא ברכה, כי יש אומרים שאין צריך עירוב תבשילין להדלקת נרות (וסיים שלמעשה צריך עיון). וכ"כ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ה – האם אורחים שסמוכים על שולחן המארח צריכים להניח עירוב

בפשטות נראה שכל מי שסמוך על שולחן המארחים, אינו צריך להניח עירוב תבשילין. ואף שהוא בעל משפחה בפני עצמו, ולכל הדעות הוא יכול לעשות קניין עבור כל בני העיר (שו"ע תקכז, י; שסו, י), מ"מ כיוון שביו"ט ושבת הוא סמוך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ו – מתארח בבית מלון

המתארח בבית מלון, יש שהורו שעליו להניח עירוב בלא ברכה כדי להדליק נרות (שלמי תודה לד, בשם ר"ח קנייבסקי ששמע מחזו"א; פס"ת תקכז, 61; אבני דרך א, עמ' 258). אולם למעשה נראה שכאשר מדובר במלון כשר, המשגיח מניח עירוב תבשילין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ז – בחורי ישיבה

כיוצא בזה כתב בחוט שני עמ' קנד, שבחורי ישיבה אינם צריכים להניח עירוב כדי להדליק נרות, כי הם סמוכים על מטבח הישיבה ויוצאים בעירוב של הישיבה. אמנם באור לציון ג, כב, ה, כתב שצריך לקנות את העירוב עבורם. ונלענ"ד שכמו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל, סוגיה כב - עירוב תבשילין למי שאינו מתכוון לבשל | עם התגים | כתיבת תגובה

ח – דין הכנות שאינן קשורות לאוכל מיו"ט לשבת – המחמירים שעירוב תבשילין מתיר רק צרכי סעודה

בביצה טז, ב: "תנו רבנן: יום טוב שחל להיות בערב שבת – אין מערבין לא ערובי תחומין, ולא ערובי חצרות. רבי אומר: מערבין ערובי חצרות, אבל לא ערובי תחומין, מפני שאתה אוסרו בדבר האסור לו, ואי אתה אוסרו בדבר המותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – דין הכנות שאינן קשורות לאוכל מיו"ט לשבת – הסוברים שעירוב תבשילין מתיר גם שאר הכנות לצורך שבת

לעומת זאת, כתב רע"א בהגהותיו על מ"א, שעירוב תבשילין מתיר לעשות ביו"ט עבור שבת את מה שמותר לעשות ביום טוב עבור יום טוב עצמו, אבל דבר שאסור לעשות ביו"ט עבור יו"ט, כמו להניח עירוב חצרות, כמובן שאסור לעשות גם עבור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל | עם התגים | כתיבת תגובה

י – דין הכנות שאינן קשורות לאוכל מיו"ט לשבת – בירור בדברי המחמירים

בפשטות לדברי המחמירים אסור להציע מיטות ביו"ט לשבת, ואסור לאשה שעומדת לטבול במקווה להתכונן לכך ביו"ט, ולהכין סימניות בספרים שילמד בהם בשבת, וק"ו שאסור לחמם מים למקווה ביום טוב עבור שבת, שזו כבר מלאכה של בישול ולא רק פעולת הכנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הנחת 'עירוב תבשילין' ולמה הוא מועיל | עם התגים | כתיבת תגובה