ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – הכנת המאכלים

א – הערמה – ההיתר לצורך המועד ומחלוקת תנאים אם מותר להערים

משנה מו"ק יא, א: "כל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן". מו"ק יב, ב: "תנו רבנן: טוחנין במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד אסור, ואם טחן והותיר הרי זה מותר. קוצצין עצים במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד אסור, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – הערמה – נחלקו הראשונים כמי ההלכה בהערמה

לדעת הר"ן (בחידושיו) הלכה כריב"י שמותר להערים, שהרי אפילו ביו"ט הותרה הערמה, כמובא בביצה יז, א: "ממלאה אישה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא חתיכה אחת". ושם יא, ב: "וכן מולח אדם כמה חתיכות אע"פ שאינו צריך אלא חתיכה אחת". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים | עם התגים | כתיבת תגובה

ג – הערמה – דעת הרמב"ם

כתב הרמב"ם (יו"ט ז, ח): "מטילין שיכר במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד אסור. אף על פי שיש לו ישן, מערים ושותה מן החדש, שאין הערמה זו ניכרת לרואה, וכן כל כיוצא בזה". נחלקו בדעתו: מלשון המ"מ והריטב"א משמע שהבינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים | עם התגים | כתיבת תגובה

ד – הערמה – להלכה אוסרים כל הערמה

בשו"ע ורמ"א תקלג, א, נפסק כדעת רוב הראשונים שאסרו כל הערמה: "מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו כיוון מלאכתו במועד, ולקוץ עצים מהמחובר, ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים, לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור… לא יערים לטחון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים | עם התגים | כתיבת תגובה

ה – הערמה – מה דין מה שעשה בהערמה או מזיד לצורך אחר המועד

אסור לאפות או לבשל ביו"ט לצורך מחר אפילו אם הוא שבת או יו"ט וכל שכן אם הוא חול (שו"ע תקג, א). נחלקו האחרונים באשה שהערימה ולאחר שסיימו לאכול סעודת יו"ט בישלה לצורך מחר אלא שאכלה כזית מן התבשיל כדי שיחשב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - הכנת המאכלים | עם התגים | כתיבת תגובה