ארכיון הקטגוריה: פרק יב – היתרי עבודה במועד

א – מי שאין לו מה לאכול

כתב בשדי חמד מערכת חול המועד ס"ק יג, שלא חייבו את שכניו של מי שאין לו מה לאכול לספק לו מזונו כדי שלא יצטרך לעבוד. ואינו דומה לאבל שחייבו את שכניו לעזור לו כדי שלא יצטרך לעבוד (יו"ד שפ, ב), … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פועל שאין לו מה לאכול | כתיבת תגובה

ב – האם מי שיכול להשיג הלוואה רשאי לעבוד

כתבתי: "ורק אם הוא מקפיד תמיד שלא לקחת הלוואות ולא להיות במינוס, מותר לו לעבוד לצרכי אכילתו בחג". כתב בבאו"ה תקמב, ב, 'על ידי', שאפשר שאם הוא יכול להשיג הלוואה – אסור לו לעבוד. וכן מסתפק בזה בא"א בוטשאטש. ובקול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - פועל שאין לו מה לאכול | כתיבת תגובה

א – טעם היתר מלאכת דבר האבד

כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ יו"ט ו, מ, בשם ראבי"ה). בנוסף לכך, עיקר מגמת איסור מלאכה כדי שיהיו פנויים לעסוק בתורה בשמחה, והדואג מן ההפסד מתקשה להתרכז … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ב – ההגדרה של דבר האבד תלויה בדעת בני אדם

ומהו דבר האבד? "כל שבני אדם חושבין אותו להפסד וטורחין בו משום כך" (לשון הרמב"ן סוף פסקי דיני מלאכת יו"ט וחוה"מ, והובא בשש"כ סז, א). וכתבתי שיש לבחון זאת לפי דבר שאדם טורח עליו ביום חופשתו. כלומר, יש לראות את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ג – מקור החלוקה בין הפסד למניעת רווח

כתבו הראשונים שרק הפסד מהקרן נקרא דבר האבד, ולא מניעת רווח, וכ"כ תוס' (י, ב, 'ובדבר'); רא"ש (א, כג); רמב"ן (תורת האדם, ענין האבילות); ריטב"א (י, ב, 'ובדבר'); סמ"ג (לאוין עה); סמ"ק (קצה); ועוד. וכ"כ שו"ע תקלז, א: "דבר האבד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ד – הכל תלוי בגודל ההפסד וגודל הטרחה

לגבי גודל ההפסד, כתב רמב"ם (הל' יו"ט ז, ב): "כל מלאכה שאם לא יעשה אותה במועד יהיה שם הפסד הרבה עושין אותה". משמע שרק הפסד מרובה נחשב דבר האבד. מאידך, כתב באורחות חיים (הל' חוה"מ ד): "וכל דבר האבד, אפילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ה – מצבים שהתירו מלאכה לצורך הרווחה

ישנם מצבים שגם מניעת רווח נחשב דבר האבד, וכ"כ ריטב"א י, ב: "ואומרים בתוספות דדוקא שיפסיד מן הקרן ומשכר עמלו, אבל מפני שיפסיד מן הריוח אינו דבר האבד וכן נראה בירושלמי, ויש אומרים דכיון שכבר הוא ברשותו והגיע לו מקום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ו – טרחה קטנה עבור רווח

בנוסף לכך, יש אומרים שהתירו טרחה קטנה עבור רווח, כ"כ שו"ע תקלז, ז: "מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה; ואם היתה שדה לחה, מותר להשקות את כולה". ולרמב"ם (ח, ג), מדובר בשדה אילן לחה, שכיוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ז – רווח שאינו מצוי

ירושלמי (מו"ק פ"ב ה"ג): "ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא הדא שיירתא שרי מיזבון מינה במועדא". וביאר הרא"ש (מו"ק א, כג): "משמע מהא ירושלמי, אם נזדמן במועד דבר שאינו מצוי מיקרי שפיר דבר האבד, כגון אם באו שיירות של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה

ח – האם יש לחלק בין סחורה למלאכה לגבי רווח

במו"ק יא, א, מובא מעשה על נהר בדיתא שעשו לו דרך ליציאת המים, ונשתיירו בתוכו דגים רבים, ואביי לא התיר לצוד ולכבוש את הדגים אא"כ עושה לצורך אכילה במועד. והקשה הראב"ד (מובא ברא"ש א, כח) למה לא התירו לצוד ולכבוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מלאכת דבר האבד, סוגיה לב - מלאכת דבר האבד | עם התגים , | כתיבת תגובה