ארכיון הקטגוריה: הלכה ז – שמחה יתירה – רוחניות וגשמיות

א – שמחת חג השבועות – שמחה רוחנית וגופנית והיותו יום דין

של"ה (מס' שבועות נר מצוה ט): "חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. ובפסחים פרק אלו דברים (סח, ב): הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מר בריה דרבינא יתיב כולא שתא בתעניתא בר מעצרתא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - שמחה יתירה - רוחניות וגשמיות | כתיבת תגובה

ב – וגילו ברעדה שהוא יום דין

המשך השל"ה שם: "מכל מקום וְגִילוּ בִּרְעָדָה (תהלים ב, יא) כתיב, והשמחה אשר שמח תהיה שמחה רוחנית והודות והלל להשם יתברך, שנתן לנו התורה, מתעורר מאד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה, לקיים 'והגית בו יומם ולילה' (יהושע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - שמחה יתירה - רוחניות וגשמיות | כתיבת תגובה

ג – ביאור דברי ר' אליעזר בכולו לה' או כולו לכם ומצוות השבת ועצרת

ועוד מבאר השל"ה (מס' שבועות תורה אור טו), את הגמרא ביצה טו, ב, שברור שגם לר' אליעזר שסבר לגבי יו"ט או כולו לה' או כולו לכם, אין הכוונה לגמרי לה' או לגמרי לכם, שהבוחרים לה' חייבים גם להתענג מעט ואסורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - שמחה יתירה - רוחניות וגשמיות | כתיבת תגובה

ד – ביחודו של חג השבועות "נמי לכם"

שם (יט): "סוד העניין: יום טוב של פסח ושל סוכות, שהם זכר ליציאת מצרים ולגאולת ישראל… כל גאולה וגאולה היא גאולה גופנית וגאולה נפשיית. גאולה גופנית כפשוטה, וגם גאולה נפשיית כי בגוים אין תורה, ובטלים מכל השלימות. ועל שם שני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - שמחה יתירה - רוחניות וגשמיות | כתיבת תגובה