ארכיון הקטגוריה: הלכה יא – קריאת עשרת הדיברות והאם לימוד לכבודם

א – טעם עליון וטעם תחתון

יש להוסיף על מה שכתבתי, שטעם עליון תואם את החלוקה לפרשיות, שבין כל דיבור ודיבור יש פרשה סתומה, היינו רווח של תשע אותיות באמצע שורה. ובאופן כללי חלוקת הפרשיות נחשבת חלוקה גדולה יותר מהחלוקה לפסוקים, שאין לה סימן בתורה שבכתב. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - קריאת עשרת הדיברות והאם לימוד לכבודם | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – עמידה בקריאת עשרת הדברות

בקהילות רבות נוהגים לעמוד בקריאת פרשת עשרת הדברות זכר למעמד הר סיני וקבלת התורה באימה ויראה, ואמנם לא מצאנו מקור למנהג בדברי חז"ל או ברוב הראשונים, מכל מקום ראשונים בודדים הזכירו אותו. הרמב"ם (שו"ת בלאו רסג) התנגד למנהג: "וכך היה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה יא - קריאת עשרת הדיברות והאם לימוד לכבודם | עם התגים | כתיבת תגובה