ארכיון הקטגוריה: סוגיות שנתבארו בהרחבה

א – שמחת סוכות מפסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים, נספחים ב, סוכות): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (דברים טז, יד). את מוצא שלש שמחות כתוב בחג, ואלו: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז, טו), וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג, מ). אבל בפסח אין את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - שמחת חג הסוכות – האחדות והשלום, סוגיה א - השמחה המיוחדת של חג הסוכות | כתיבת תגובה

ב – שמחת חג הסוכות

הסיבה הפשוטה לכך שחג הסוכות נקרא זמן שמחתנו, ביארו המפרשים, מפני שבו אוספים את יבול השנה: מורה נבוכים ג, מג; חזקוני דברים טז, יד; רבנו בחיי שם; אברבנאל שם. וכ"כ המהר"ל גבורות ה' פרק מו, והוסיף שאסיף רומז "שהכל נאסף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - שמחת חג הסוכות – האחדות והשלום, סוגיה א - השמחה המיוחדת של חג הסוכות | כתיבת תגובה

ג – שמחת חג הסוכות רומזת לשמחה השלימה בעתיד

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים, נספחים ב, סוכות): "דבר אחר: וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז, טו), מהו אַךְ שָׂמֵחַ? את מוצא אעפ"י שאדם שמח בעולם הזה אין שמחתו שלימה. היאך? בעולם הזה אדם נולד לו בן והוא מיצר עליהם לומר שהן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - שמחת חג הסוכות – האחדות והשלום, סוגיה א - השמחה המיוחדת של חג הסוכות | כתיבת תגובה

ד – אחדות ישראל

סוכה כז, ב: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". ועיקר הסוכות בארץ, שבה הוא חג האסיף. וזהו שאמרו בזוהר (ח"ג צג, ב): "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ – לא אקרון אחד אלא בארץ". ועיקר ישיבת הסוכה בארץ (זוהר ח"ג קד, א): "מאן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ח - שמחת חג הסוכות – האחדות והשלום, סוגיה א - השמחה המיוחדת של חג הסוכות | כתיבת תגובה

ה – סוכת שלום

תיקוני זוהר תקונא שתיתאה כב, ב: "ודא איהו רזא דהפורס סכת שלום עלינו אימא עלאה דאיהי סכת שלום דמסכך עלייהו ושלום עמה דאתמר ביה (במדבר כ"ה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".

פורסם בקטגוריה הלכה ח - שמחת חג הסוכות – האחדות והשלום, סוגיה א - השמחה המיוחדת של חג הסוכות | כתיבת תגובה

א – טעם שמחת בית השואבה

לרש"י סוכה נ, א, 'בית השואבה': שמחה זו "אינה אלא בשביל ניסוך המים" (וכן ברש"י מב, ב, 'החליל'). וכ"כ המאירי ור"י מלוניל. ובמועדים לשמחה עמ' תה, כתב שלפי זה שמחה זו היא מדרבנן. לעומתו הרמב"ם (לולב ח, יב-טו; ספר המצוות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - שמחת בית השואבה, סוגיה ב - עניינה של שמחת בית השואבה | כתיבת תגובה

ב – אימתי נסכו מים ואימתי ערכו שמחה

מבואר ביומא כו, ב, שהיו מנסכים את המים עם קרבן התמיד של שחר. וכ"כ רמב"ם הלכות תמידין ומוספין י, ו: "כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח, ודבר זה הלכה למשה מסיני, ועם ניסוך היין של תמיד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - שמחת בית השואבה, סוגיה ב - עניינה של שמחת בית השואבה | כתיבת תגובה

ג – השיתין שלתוכם מנסכים

סוכה מט, א: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שיתין מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר (שיר השירים ז, ב): חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ – אלו השיתין, כְּמוֹ חֲלָאִים – שמחוללין ויורדין עד התהום, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - שמחת בית השואבה, סוגיה ב - עניינה של שמחת בית השואבה | כתיבת תגובה

ד – שואבה וחשיבותה

במשנה נ, א, אמרו "בית השואבה". ובגמרא נ, ב: "איתמר, רב יהודה ורב עינא. חד תני: שואבה, וחד תני: חשובה. אמר מר זוטרא: מאן דתני שואבה לא משתבש, ומאן דתני חשובה לא משתבש. מאן דתני שואבה לא משתבש – דכתיב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - שמחת בית השואבה, סוגיה ב - עניינה של שמחת בית השואבה | כתיבת תגובה

ה – גילוי החסד

המים רומזים לחסד, וניסוכם בתמיד של שחר, שהשחר רומז לחסד. וזה עניין חג הסוכות, כמבואר בזוהר (ח"ג פנחס ריד, ב), ששמאלו תחת ראשי קשור לראש השנה ויום כיפור, "ביומא קדמאה דחג יתער ימינא לקבלה בגין לחבקא, וכדין כל חדווא וכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - שמחת בית השואבה, סוגיה ב - עניינה של שמחת בית השואבה | כתיבת תגובה