ארכיון הקטגוריה: סוגיה ג – הסוכה דירת ארעי

א – הכל מודים שהסוכה דירת ארעי ועיקרה הסכך

במשנה הראשונה (ב, א): "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר". ונחלקו שלושה אמוראים בהסבר דעת חכמים, והלכה כרבא שבאר (שם ב, א): "עד עשרים אמה אדם עושה דירתו ארעי, למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ב – וכן משמע מהגמרא סוכה ז, ב

סוכה ז, ב: "אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן. רבי דתניא, רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ג – גם לגבי הדפנות דרישת הקבע היא יחסית

נראה שמוכרחים לומר שגם כל הסוברים "סוכה דירת קבע בעינן", מודים שמהותה של הסוכה שהיא איננה בית, כלומר הבית נועד למגורי קבע והסוכה למגורי ארעי. אלא כוונתם שלא תהיה ארעית מדי, אבל אינם מצריכים שתהיה קבועה כבית ממש. וכך משמעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ד – סוכת היוצרים

וכן מוכח מדין סוכת היוצרים (סוכה ח, ב): "אמר רבי לוי משום רבי מאיר: שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו, הפנימית אינה סוכה, וחייבת במזוזה". הרי שלמרות שהפנימית עשויה כמו החיצונית, ומצד החומרים שלה היתה ראויה להיות סוכה, כיוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ו – היושב בסוכה ושולחנו בבית

עוד אמרו שם ג, א, שלבית שמאי, היושב בסוכה סמוך לשולחן העומד מחוץ לסוכה, לא יצא ידי חובתו, ואפילו סוכתו גדולה ויש בה מקום גם לשולחנו, לפי שגזרו חכמים, שמא יימשך אחר שולחנו. ולבית הלל לא גזרו. יש שפסקו כבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | כתיבת תגובה