ארכיון הקטגוריה: סוגיה יט – משמעויות ורמזים לארבעת המינים

ב – ארבעת המינים מחולקים לשניים – צדיקים ובינוניים

במשנה מנחות כז, א, מבואר שארבעה מינים הם מן הדברים שמעכבים זה את זה. ובברייתא שם: "ד' מינין שבלולב, ב' מהן עושין פירות וב' מהם אין עושין פירות – העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין, ושאין עושין פירות יהיו זקוקין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ג – ארבעת המינים כנגד ארבעה סוגים של יהודים

ויקרא רבה ל, יב: "פְּרִי עֵץ הָדָר – אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כַּפֹּת תְּמָרִים – אלו ישראל, מה התמרה הזו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ד – מה רמתם של היהודים שכנגד לולב, הדס וערבה

קשה לבאר את הדברים כפשוטם, שהאתרוג הוא היחיד שרומז על יהודים שיש בהם תורה ומעשים טובים, ואילו הלולב רומז ליהודים שיש בהם תורה ואין בהם מעשים, כביכול למדנים שאינם שומרי מצוות. וכי דבר מצוי הוא שיהיו לומדי תורה שאינם מקיימים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ה – גם יהודים שאין בהם תורה ומצוות כלל כנגד ערבה

ולמרות שנראה שעיקר היהודים הרמוזים בערבה יש בהם קצת תורה ומצוות, מ"מ נראה שגם יהודים שמנוערים מתורה ומצוות רמוזים בערבה, וכלפיהם בעיקר היתה ההווא אמינא "לאבדן", וגם הם על ידי שהם מתקשרים לשאר היהודים, מתכפרים. וכן פירש שם בעץ יוסף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ו – גם האתרוגים צריכים השלמה

אפשר שבלשון ויק"ר: "יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו", התכוונו שגם האתרוגים צריכים כפרה. כי למרות מעלתם, אינם שלימים, שאינם מצטיינים בתורה כלולבים, ואינן מצטיינים במצוות כהדסים, ואינם מסוגלים לתשובה כערבות, ולכן הם נזקקים להשלמה משאר ישראל. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ז – שאין להגביה הערבה על ההדס

בספר שבולי הלקט סדר חג הסוכות סימן שנח, כתב על פי מדרש זה, שיש להיזהר שלא להגדיל הערבה על ההדס, שכן בעלי הפירות והריח מכפרים על הערבה, ואין להגדיל את הערבה עליהם.

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ח – ארבעת המינים רומזים לאבות ולאמהות

ויקרא רבה ל, י: "דבר אחר: פְּרִי עֵץ הָדָר זה אברהם שהדרו הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר (בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וכתיב (ויקרא יט, לב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. כַּפֹּת תְּמָרִים זה יצחק, שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

ט – ארבעת המינים רומזים לסנהדרין ות"ח

ויקרא רבה ל, יא: "דבר אחר: פְּרִי עֵץ הָדָר זו סנהדרי גדולה של ישראל שהידרם הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר (ויקרא יט, לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. כַּפֹּת תְּמָרִים אלו תלמידי חכמים שכופין את עצמן ללמוד תורה אלו מאלו. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

י – ארבעת המינים רומזים להופעה האלוקית

ויקרא רבה ל, ט: "דבר אחר: פְּרִי עֵץ הָדָר זה הקב"ה שכתוב בו (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. כַּפֹּת תְּמָרִים זה הקב"ה שכתוב בו (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת זה הקב"ה דכתיב (זכריה א, ח): … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה

א – אתרוג

היהודים שכנגד האתרוג הם המושלמים בתורה ומעשים טובים, והם רומזים לתיקון העתידי של העולם. וכפי שלמדנו בסוכה לה, א: "תנו רבנן: פְּרִי עֵץ הָדָר – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר: זה אתרוג". וזה מה שהיה לפני החטא וכך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - רמזים נוספים בארבעת המינים, סוגיה יט - משמעויות ורמזים לארבעת המינים | כתיבת תגובה