ארכיון הקטגוריה: סוגיה כד – דין הפיטם והעוקץ

ו – פיטם ובוכנה

במשנה סוכה לד, ב, מבואר שאתרוג שניטלה פטמתו – פסול, ניטל עוקצו – כשר. ובגמרא לה, ב: "נטלה פטמתו. תנא רבי יצחק בן אלעזר: נטלה בוכנתו". נחלקו הראשונים מהו 'נטלה פטמתו' האסור. י"א שהיא הדד שבראש האתרוג המכונה בימינו 'פיטם' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - אתרוג מורכב ודין הפיטם, סוגיה כד - דין הפיטם והעוקץ | עם התגים | כתיבת תגובה

ז – סוגי הפיטמים

בלא להרחיב בסיכום הדעות, נראה שאת רוב השיטות ניתן להסביר בלא מחלוקת, שכן ישנם שני סוגי פיטמים. 'פיטם בשרי' – מראהו כמראה האתרוג, ויש בתוכו בשר כבשר האתרוג, ודינו כדין ראש האתרוג לכל דבר, שכל חסרון או כתם שפוסל בחוטם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - אתרוג מורכב ודין הפיטם, סוגיה כד - דין הפיטם והעוקץ | עם התגים | כתיבת תגובה

ח – ראיות מלשון הראשונים שדין פיטם בשרי כראש האתרוג

המאירי נמנה עם הראשונים הסוברים שהפיטם הוא דד האתרוג, וכך כתב (לד, ב, 'ונראה'): "פטמתו האמור במשנה פירוש פיקא והוא כמין שלישי של אתרוג שחוטם יוצא מנקודת חדודו והשושן עומד על ראש החוטם ואותו חוטם הוא ממין האתרוג וראוי לאכילה". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - אתרוג מורכב ודין הפיטם, סוגיה כד - דין הפיטם והעוקץ | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – הלכה למעשה

עפ"י האמור, דין פיטם בשרי (שהוא המצוי כיום בשווקים) כדין ראש האתרוג לכל דבר, שכל חסרון או כתם שפוסל בחוטם האתרוג פוסל גם בחלק הבשרי של הפיטם. ודין פיטם עצי כדין העוקץ, שאם ניטל כולו עד שנוצרה באתרוג כמין גומה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - אתרוג מורכב ודין הפיטם, סוגיה כד - דין הפיטם והעוקץ | עם התגים | כתיבת תגובה

י – ניטל העוקץ

למעשה נפסק לגבי העוקץ שמחבר את האתרוג לאילן, שאם ניטל כל החלק העצי ונשארה במקומו גומה – האתרוג פסול ביום הראשון, משום חסר (מ"ב תרמח, לג). אבל אם נשאר כל שהוא מהחלק העצי, שמכסה את כל רוחב הגומה – כשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה י - אתרוג מורכב ודין הפיטם, סוגיה כד - דין הפיטם והעוקץ | עם התגים | כתיבת תגובה