ארכיון הקטגוריה: הלכה א – סוכה – דירת ארעי

א – הכל מודים שהסוכה דירת ארעי ועיקרה הסכך

במשנה הראשונה (ב, א): "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר". ונחלקו שלושה אמוראים בהסבר דעת חכמים, והלכה כרבא שבאר (שם ב, א): "עד עשרים אמה אדם עושה דירתו ארעי, למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ב – וכן משמע מהגמרא סוכה ז, ב

סוכה ז, ב: "אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן. רבי דתניא, רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ג – גם לגבי הדפנות דרישת הקבע היא יחסית

נראה שמוכרחים לומר שגם כל הסוברים "סוכה דירת קבע בעינן", מודים שמהותה של הסוכה שהיא איננה בית, כלומר הבית נועד למגורי קבע והסוכה למגורי ארעי. אלא כוונתם שלא תהיה ארעית מדי, אבל אינם מצריכים שתהיה קבועה כבית ממש. וכך משמעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ד – סוכת היוצרים

וכן מוכח מדין סוכת היוצרים (סוכה ח, ב): "אמר רבי לוי משום רבי מאיר: שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו, הפנימית אינה סוכה, וחייבת במזוזה". הרי שלמרות שהפנימית עשויה כמו החיצונית, ומצד החומרים שלה היתה ראויה להיות סוכה, כיוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | עם התגים , | כתיבת תגובה

ה – סוכה קטנה של שבעה טפחים על שבעה טפחים

סוכה ג, א: לדעת בית שמאי, סוכה כשרה היא המחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ואילו לדעת בית הלל, אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו כשרה. ושם: "אמר רב שמואל בר יצחק: הלכה, צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו", כבית שמאי. כתב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי | כתיבת תגובה

ו – היושב בסוכה ושולחנו בבית

עוד אמרו שם ג, א, שלבית שמאי, היושב בסוכה סמוך לשולחן העומד מחוץ לסוכה, לא יצא ידי חובתו, ואפילו סוכתו גדולה ויש בה מקום גם לשולחנו, לפי שגזרו חכמים, שמא יימשך אחר שולחנו. ולבית הלל לא גזרו. יש שפסקו כבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ג - הסוכה דירת ארעי | כתיבת תגובה

ז – סוכה קטנה מהשיעור שפתוחה לסוכה גדולה

למ"א תרלד, א, אם יש בצד הסוכה קיטון שאין בו ז' על ז' טפחים, פסול מלשמש כסוכה, ואסור לשבת בו, ובבאו"ה 'סוכה', באר שיסוד דעתו מפני שסוכה קטנה מז' טפחים פסולה בעצמותה, ובאר שכיוון שלא נוח תשמישה, גם אינה מצטרפת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי | כתיבת תגובה

ח – הטפחים השונים

מידת טפח היא כמידת רוחבם של ארבעה אגודלים (מנחות מא, ב), וכתבו ראשונים שניתן למדוד אותו בפועל ברוחבן של ארבע אצבעות כף היד, בלא האגודל (רד"ק ספר השורשים ערך טפח), שרוחב כף ידו של אדם במקום שורש האצבעות הוא כרוחב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ד - מידות הטפח וביאור השיטה העדכנית | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – שיעור המידות והנפחים

חכמים בגמרא לימדו מהו היחס שבין מידות הנפח ומידות האורך (פסחים קט, א): "אמר רב חסדא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע". וכן אמרו על גודל המקווה הנדרש לשם טבילה (שם, ב): "אמה על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ד - מידות הטפח וביאור השיטה העדכנית | עם התגים | כתיבת תגובה

י – פענוח מידות האורך של חז"ל לפי מידות האורך הנהוגות בימינו

כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (עדויות א, ב): "ואני עשיתי מדה בתכלית מה שיכולתי מן הדקדוק ומצאתי הרביעית הנזכרת בכל התורה תכיל מן היין קרוב כ"ו כספים הנקראים 'דרהם' בערבי ומן המים קרוב לכ"ז 'דרהם'". עוד כתב (כלים ב, ב): "ושיעור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - סוכה – דירת ארעי, סוגיה ד - מידות הטפח וביאור השיטה העדכנית | עם התגים | כתיבת תגובה