ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – צילתה מרובה מחמתה

א – דין צילתה מרובה מחמתה

משנה סוכה ב, א: "ושחמתה מרובה מצילתה – פסולה". ובמשנה כב, א: "ושצילתה מרובה מחמתה – כשרה". ובגמרא כב, ב, הקשו שמדיוק המשנה הראשונה משמע שכאשר החמה והצל שווים – הסוכה כשרה, ומדיוק המשנה השנייה משמע, שכאשר החמה והצל שווים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – דין מחצה על מחצה בדפנות ובסכך

סוכה טו, א: "משנה: המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה, אם יש ריוח ביניהן כמותן – כשרה… גמרא: לימא תיהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע. דאתמר (לגבי מחיצה): פרוץ כעומד, רב פפא אמר: מותר, ורב הונא בריה דרב יהושע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | כתיבת תגובה

ג – "אם היו נתונים שתי – נותנן ערב"

לרש"י, הסכך הכשר נשען על השיפודים הפסולים, ולכן למרות שהשיפודים מכסים מחצית מהגג, בפועל הסכך הכשר הוא רוב, שכן הוא מכסה את החללים שהם מחצית משטח הגג ועוד מכסה קצת את השיפודים, והשיפודים בטלים ברוב. והקשו על רש"י, שהואיל והסכך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | כתיבת תגובה

ד – החצי הכשר אינו מכוסה הרמטית

השיפודים מטבעם מכסים באופן מוחלט את מחצית הגג, אבל סכך כשר לא יכול לעשות צל מלא בחצי שלו, שהרי הוא עשוי בדרך כלל מעצים שאינם מעובדים (פסולת גורן ויקב), ורואים דרכו כוכבים, ולכן חייבים לומר שבכך שהסכך הכשר ממלא את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | כתיבת תגובה

ה – אלו כוכבים צריכים להיראות לכתחילה

משנה כב, א: "המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה". משמע כשרה בדיעבד, אבל לכתחילה צריך שהכוכבים ייראו מהסוכה. ובברייתא כב, ב: "אין כוכבי חמה נראים מתוכה, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין". משמע שהכוכבים שצריך לראות לכתחילה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | כתיבת תגובה

ו – עובי הסכך – כשהגשם אינו חודר

חידש ר"ת (מובא במרדכי תשלב), שאם הסכך מעובה עד שאין הגשמים יכולים לחדור לתוך הסוכה, הסוכה פסולה, מפני שהיא דירת קבע. שכן משמע שסתם סוכה היא מקום שיורדים בו גשמים, ולכן גשמים בחג סימן קללה (תענית ב, א), וכאשר תסרח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | עם התגים | כתיבת תגובה

ז – הלכה למעשה

הרבה אחרונים פסקו כר"ת, כ"כ ב"ח (תרלה, א); ט"ז (תרלה, ב); שועה"ר (תרלא, ה); אלף המגן (תרכו, יז); בכורי יעקב (תרלח, ד); ברכי יוסף (תרלא, ב); חיי אדם (קמו, יז); מ"ב (תרלא, ו); וערוה"ש (תרלא, ו). אמנם כאשר אין אפשרות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | עם התגים | כתיבת תגובה

ח – מה הדין כשחלק מהסכך מעובה ואין הגשם חודר לתוכו

יש שכתבו שלפי ר"ת יש להקפיד שלא יהיו ד' טפחים סכך מעובה שאין הגשם יכול לחודרו, שהואיל והוא פסול הוא עלול לפסול את הסוכה (כאשר בעטיו לא יהיו ג' דפנות), כ"כ פמ"ג (א"א תרלא, ב); אלף המגן (תרכו, יז); ומ"ב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – נסרים כעין מרזבים שחוסמים גשם ואינם אטומים לקרני השמש

יש שהציעו לסכך בשתי מערכות זו מעל זו של נסרים צרים מטפח שעשויים כעין מרזבים, והמערכת התחתונה מונחת כנגד הרווחים שבמערכת העליונה, ושתי המערכות מונחות באלכסון מסוים, כך שכל הגשם שיורד על הסוכה זורם דרך הנסרים אל מחוץ לסוכה, והסוכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | כתיבת תגובה

י – חישובי צל וחמה בסכך מדובלל

אמר שמואל (סוכה כב, א), סוכה מדובללת כשרה. כלומר, כאשר כמות הסכך מספקת כדי שאם היו מניחים את הסכך כמשטח אחיד, צילתה היתה מרובה מחמתה, אלא שהניחו את הסכך באופן שחלק מהענפים גבוהים וחלקם נמוכים, עד שבפועל חמתה מרובה מצילתה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - צילתה מרובה מחמתה, סוגיה ה - דין צילתה מרובה מחמתה ועובי הסכך | עם התגים | כתיבת תגובה