ארכיון הקטגוריה: פרק ד – ארבעת המינים

א – מסורת זיהוי ארבעת המינים

סוכה לה, א: "תנו רבנן: פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, מ) – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר: זה אתרוג. ואימא פלפלין? (שטעם עצו ופריו שווה)… משום דלא אפשר, היכי נעביד? ננקוט חדא? לא מינכרא לקיחתה! ננקוט תרי או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ב – יום ראשון ושבעה במקדש ובמדינה

ויקרא כג, מ: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". דרשו חכמים בספרא: "שְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים, ולא בגבולים כל שבעה, ומשחרב בית המקדש התקין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ג – תקנת זכר למקדש

משנה סוכה מא, א: "בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ושיהא יום הנף כולו אסור. גמרא: מנא לן דעבדינן זכר למקדש? אמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ד – האם ירושלים בכלל מקום המקדש

לרש"י אף ירושלים בכלל המדינה, ורק ביום הראשון חייבים ליטול בה לולב. וכ"כ אצלנו ר"ע ברטנורא. לעומת זאת הרמב"ם בפהמ"ש כתב שירושלים בכלל המקדש, וכל שבעה חייבים ליטול בה לולב מהתורה. כתב בתוספות יו"ט שקלים, א, ג: "במדינה – פירש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ה – הלכה למעשה בעיר העתיקה, בכותל המערבי ובהר הבית

העולה מדברי הרב טיקוצ'ינסקי בספרו, שהידור הוא ליטול לולב בירושלים לקיים המצווה לדעת הרמב"ם מדאורייתא. אמנם סבר שיש לומר שלעניין שאול וחסר, אין להחמיר בירושלים כל שבעה, שכן נאמר "לָכֶם" במפורש "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן". ועוד כתב שבכל אופן גם למחמירים, הדין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ו – מנהג החוששים

ויש שמרוב חששות פחדו להתקרב אל הקודש לקיים את המצווה מהתורה. בספר ארבעת המינים כהלכתם עמ' קנד מובא ששאל את הרב חיים קנייבסקי: "האם יש ענין ליסוע לכותל המערבי בימי חג הסוכות כדי לקיים את המצווה מהתורה לפי השיטות הסוברות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ז – מספר ההדסים והערבות

משנה סוכה לד, ב: "רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת". … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה

ח – נטל הדס אחד וערבה אחת האם יברך כשיחזור ליטול כדין

לכנה"ג (סי' מז), חייב ליטול שוב כדי לצאת ידי רוב הפוסקים, אבל לא יברך, שכן לרמב"ן ודעימיה כבר יצא. וכמובן שכך דעת כל הפוסקים כרמ"א. וכ"כ בכה"ח (תרנא, ד), וחזו"ע (עמ' של). ובשו"ת בית דוד (סימן תנה), הסכים לכנה"ג בעניין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – מקור השיעורים

כתב המבי"ט בקרית ספר (הל' לולב ז'), שיעורי ארבעת המינים מדאורייתא, והם בכלל מה שאמרו (סוכה ה, ב), שיעורים הלכה למשה מסיני. וכ"כ בחיים וברכה דש, בשם כפות תמרים, קרית ספר וחוו"י, ששיעורים אלו הם הלכה למשה מסיני. וכ"כ בחידושי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - מצוות ארבעת המינים | כתיבת תגובה

א – ארבעת המינים מעכבים זה את זה

אמנם לבעל ההשלמה שהובא בב"י תרנא, 'ואלו', בשעת הדחק אפשר לצאת בשלושה מינים, אבל אין הלכה כמותו. וכ"כ בבאו"ה תרמו, ג, 'הואיל'. ויש בהלכה זו רמז גדול לאחדות ישראל כמבואר להלן.

פורסם בקטגוריה הלכה ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל | כתיבת תגובה