ארכיון הקטגוריה: פרק ד – ארבעת המינים

א – מצוות ארבעת המינים

א,א – מסורת זיהוי ארבעת המינים סוכה לה, א: "תנו רבנן: פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, מ) – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר: זה אתרוג. ואימא פלפלין? (שטעם עצו ופריו שווה)… משום דלא אפשר, היכי נעביד? ננקוט חדא? … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ב – ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל

ב,א – ארבעת המינים מעכבים זה את זה אמנם לבעל ההשלמה שהובא בב"י תרנא, 'ואלו', בשעת הדחק אפשר לצאת בשלושה מינים, אבל אין הלכה כמותו. וכ"כ בבאו"ה תרמו, ג, 'הואיל'. ויש בהלכה זו רמז גדול לאחדות ישראל כמבואר להלן. ב,ב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ג – רמזים נוספים בארבעת המינים

ג,א – אתרוג היהודים שכנגד האתרוג הם המושלמים בתורה ומעשים טובים, והם רומזים לתיקון העתידי של העולם. וכפי שלמדנו בסוכה לה, א: "תנו רבנן: פְּרִי עֵץ הָדָר – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר: זה אתרוג". וזה מה שהיה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ד – כללי הפסולים

ד,א – סתם לולב כשר וכן בשאר מינים כתב ב"י או"ח סי' תכט, בטעם הסוברים שאין צורך ללמוד שלושים יום לפני סוכות הלכות חג, כי "לולבים ואתרוגים רובם כשרים". וצריך לומר שכוונתו שרוב גדול מאוד כשר, שאם רק רוב של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה

ה – לולב

ה,א – עקום שנתיישר על ידי מכבש לולב שנפסל מחמת שהוא עקום תחת מכבש עד שהתיישר, אם לא ניכר עליו שהיה פעם עקום ופסול – כשר (שדי חמד מע' ל' אות ב'). והרב יוסף קאפח הביא תשובת ר"ת מכתב יד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ו – נחלקה התיומת

ו,א – הדין בגמרא סוכה לב, א: "בעי רב פפא: נחלקה התיומת מהו? תא שמע, דאמר ר' מתון אמר רבי יהושע בן לוי: ניטלה התיומת – פסול. מאי לאו – הוא הדין נחלקה? – לא, ניטלה שאני, דהא חסר ליה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה

ז – דיני הלולב ושיעורו ודין לולב קנרי

ז,א – מדיני לולב כתבתי על קוץ שיוצא מהעלה המרכזי, שאם נחתך או נחרך, כשר למהדרין, עפ"י עיקרי הד"ט לג, כא, שביאר שהוא כשר משום שלא נקטם ברובו, ועוד שאין קטימתו ניכרת, וכיוון שיסוד הפסול מטעם הדר, אם אינו ניכר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ח – הדס

ח,א – גדר משולש, הערה 5 סוכה לב, ב: "תנא: עֵץ עָבֹת – כשר, ושאינו עבות – פסול. היכי דמי עבות? אמר רב יהודה: והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה

ט – ערבה

ט,א – ערבה מ"ב תרמז, י: "ודע דיבש ונקטם ראשה הוא (פסול) מטעם הדר. ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א הוא משום שעי"ז אין שמו עליו, וע"כ דעתו דבזה פסול כל שבעת הימים. ומדברי רבינו מנוח משמע דגם זה משום הדר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י – אתרוג מורכב ודין הפיטם

י,א – פסול אתרוג מורכב מוסכם להלכה שאתרוג מורכב פסול. כמה טעמים נאמרו בזה: א) הטעם העיקרי מפני שאתרוג הוא זה הגדל על עץ האתרוג, והמורכב אינו אתרוג (תשובת רמ"א קיז; מ"א תרמח, כג), מפני שהוא נוצר על ידי שני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד - ארבעת המינים | עם התגים | כתיבת תגובה