ארכיון הקטגוריה: פרק ה – נטילת לולב

טעם שאין נוטלים לולב ביום ראשון שחל בשבת

רמב"ם הל' לולב ז, טז-יח: "בזמן שבית המקדש קיים היה לולב ניטל ביום הראשון שחל להיות בשבת, וכן בשאר המקומות שידעו בודאי שיום זה הוא יום החג בארץ ישראל, אבל המקומות הרחוקים שלא היו יודעים בקביעת ראש חדש לא היו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - זמן המצווה | כתיבת תגובה

א – איגוד הלולב – האם צריך קשר כפול

מנחות כז, א: "תניא: לולב בין אגוד בין שאינו אגוד – כשר; ר' יהודה אומר: אגוד – כשר, שאינו אגוד – פסול. מאי טעמא דר' יהודה? גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב, מה להלן באגודה, אף כאן באגודה. ורבנן? לא גמרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - איגוד המינים | כתיבת תגובה

ב – שיהיה שדרו של לולב גבוה טפח מההדסים והערבות

סוכה לב, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס וערבה – שלשה, ולולב ארבעה, כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח. ורבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח". במחלוקת שמואל ור' יוחנן הלכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - איגוד המינים | כתיבת תגובה

ג – האם מותר לתלוש ענפי לולב ביו"ט לצורך אגידת המינים

בפשטות מותר, שאין איסור תולש בדבר שהוא תלוש, כמבואר ברמ"א שלו, ח. וכ"כ פמ"ג א"א תרנא, ג, לעניין עלה של לולב. ואמנם בשע"ת ג, כתב שהעולם נוהג להחמיר בזה, ואם שכח להכין מערב יום טוב ואין לו במה לאגוד את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - איגוד המינים | כתיבת תגובה

ד – האם מותר לתלוש ענפי לולב שהוקצה למצווה לצורך איגודו

כתב בארבעת המינים השלם עמ' קכא ועמ' קפא, עפ"י מהרש"ם, שמותר לתלוש ענפים מלולב שהוקצה למצווה לצורך איגודו, אבל לצורך לולב אחר אסור. ואם העלים הם מתחת לד' טפחים הנצרכים למצווה, מותר אף לצורך לולב אחר. וכתב שלכאורה זה רק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - איגוד המינים | כתיבת תגובה

א – מברך עובר לעשייתם

בסוכה לט, א, מבואר שצריך לברך עובר לעשייתן. וכתבו התוס' שם שאין הכוונה שיברך בעוד האתרוג בקופסה, ונתנו שלוש אפשרויות: "ושמא משיתחיל ליטול לולב קודם שיטול האתרוג מברך, והיינו עובר לעשייתן שמעכבים זה את זה. אי נמי לאחר שנוטל שניהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - סדר נטילת הלולב וברכתו | כתיבת תגובה

ב – שכח לברך לפני הנטילה

שכח לברך לפני הנטילה, יכול לברך באמצע הלל קודם הנענועים (מ"א תרנא, יא), ואם שכח גם אז, יכול לברך קודם הקפת ההושענא, שגם אז נמשכת המצווה ליטול את הלולב. כ"כ בכורי יעקב תרנא, כ, ויסוד דבריו בתוס' לט, א, וממנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - סדר נטילת הלולב וברכתו | כתיבת תגובה

ג – זמן קיום המצווה למהדרין

בשו"ע תרמד, א, כתב שמברכים על הלולב לפני ההלל, והשל"ה (מסכת סוכה נר מצווה טו) כתב בשם האר"י שעדיף לברך על הלולב בסוכה לפני התפילה. וכן מובא במ"א תרנב, ג; מ"ב ד. ומקור הדברים בשער הכוונות (קג, ד): "והנה טוב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - סדר נטילת הלולב וברכתו | כתיבת תגובה

ד – מי שאין לו יד

שו"ע תרנא, ד: "אדם שאין לו יד – נוטל לולב בזרועו וכן האתרוג". הכוונה בבית שחיו, ואם יוכל יטלם במרפקו (מ"ב כב).

פורסם בקטגוריה הלכה ג - סדר נטילת הלולב וברכתו | כתיבת תגובה

ה – לקיחה תמה וחציצה בד' המינים

גמ' סוכה לז, א: "אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא. כי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא – שיירי ביה בית יד, כי היכי דלא תיהוי חציצה. רבא אמר: כל לנאותו אינו חוצץ. ואמר רבה: לא לינקיט איניש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - סדר נטילת הלולב וברכתו | עם התגים | כתיבת תגובה