ארכיון הקטגוריה: פרק ו – הושענא רבה

סעודה במנחה קטנה של הושענא רבה

עיין בהרחבות לספר מועדים פרק ב' יב, ב.

פורסם בקטגוריה הלכה א - הושענא רבה | כתיבת תגובה

א – מצוות הערבה במזבח מהתורה או מהלכה למשה מסיני

בסוכה מד, א, מבואר שלדעת אבא שאול, מצוות הערבה מהתורה, שכן "עַרְבֵי נָחַל כתיב, שתים – אחת ללולב ואחת למקדש". אבל לחכמים "הלכתא גמירי לה. דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום | כתיבת תגובה

ב – בגבולין תקנה או מנהג נביאים – נפקא מינה לברכה

סוכה מד, א: "אתמר: רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר: ערבה יסוד נביאים (רש"י: "תקנת נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי, שהיו ממתקני תקנות ישראל באנשי כנסת הגדולה"), וחד אמר: ערבה מנהג נביאים ("הנהיגו את העם, ולא תקנו להם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום | כתיבת תגובה

ג – מדוע תקנו ערבה בגבולין רק בשביעי

סוכה מד, א: "אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא לולב דעבדינן ליה שבעה זכר למקדש, ומאי שנא ערבה דלא עבדינן לה שבעה זכר למקדש (אלא רק בהושענא רבה נוטלים אותה)? אמר ליה: הואיל ואדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב. אמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום | כתיבת תגובה

ד – מה בדיוק הנהיגו הנביאים בערבה בגבולין

יש לעיין מה בדיוק הנהיגו הנביאים בגבולין, שהרי מה שנוטלים ערבה בגבולין הוא ממה שהנהיגו הנביאים האחרונים, והם הנהיגו זאת בתחילת ימי הבית השני. ואילו בגמרא (מד, א) אמרו שמנהג ערבה בגבולין הוא זכר למקדש. ואולי בזמן הבית מנהגם היה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום | כתיבת תגובה

ה – האם הערבות דוחות שבת והאם הושענא רבה יכול לחול בשבת

סוכה מג, ב: "אי הכי, האידנא (שאין חשש חילול שבת מחמת מנהג ערבות הואיל והדבר מוטל על שליחי בית הדין) נמי לידחי! – אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא. – אינהו (בני ארץ ישראל) דידעו בקיבועא דירחא, לידחי! – כי אתא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום | כתיבת תגובה

א – מה המנהג לנענע או לחבוט

בגמרא סוכה מד, ב, מתואר המנהג: "אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה, שקיל, חביט חביט ולא בריך. קסבר: מנהג נביאים הוא. אייבו וחזקיה בני ברתיה דרב אייתו ערבה לקמיה דרב, חביט חביט … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - דיני חיבוט ערבה | כתיבת תגובה

ב – שיעור הערבות לחביטה

סוכה מד, ב: "וכמה שיעורה? אמר רב נחמן: שלשה בדי עלין לחין. ורב ששת אמר: אפילו עלה אחד ובד אחד. – עלה אחד ובד אחד סלקא דעתך? אלא אימא: אפילו עלה אחד בבד אחד". והלכה כרב ששת, ולכתחילה טוב לנהוג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - דיני חיבוט ערבה | כתיבת תגובה

מה עושים עם הערבות אחר החביטה

ביום הושענא רבה אסור להשתמש בערבות לשימוש של חול, הואיל והוקצו למצווה, אלא אם כן התנה מתחילה שיוכל להשתמש בערבות (שו"ע תרסד, ט). והרמ"א על פי מהרי"ל הוסיף שנהגו להצניע את ההושענות לאפיית מצות, כדי לעשות בה מצווה. ויש שכתבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - ארבעת המינים וההושענות לאחר החג | כתיבת תגובה

א – הוצאת כליו מן הסוכה ביום השביעי

משנה מח, א: "גמר מלאכול – לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה (מנחה קטנה – ריטב"א, מ"ב תרסו, ב) מפני כבוד יום טוב האחרון של חג". וכ"כ שו"ע תרסו.

פורסם בקטגוריה הלכה ה - היציאה מהסוכה | כתיבת תגובה