ארכיון הקטגוריה: פרק ז – שמיני עצרת

רגל בפני עצמו הוא

סוכה מז, ב – מח, א: "רב נחמן אמר: אומרים זמן בשמיני של חג, ורב ששת אמר: אין אומרים זמן בשמיני של חג. והלכתא: אומרים זמן בשמיני של חג. תניא כוותיה דרב נחמן: שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שמיני עצרת רגל בפני עצמו | כתיבת תגובה

א – אומות העולם וישראל

סוכה נה, ב: "אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי – כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה – כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - עניינו של שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ב – מצוות השמחה בשמיני עצרת – אך שמח

סוכה מח, א: "משנה. ההלל והשמחה שמונה… גמרא. מנא הני מילי? דתנו רבנן: וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז, טו) – לרבות לילי יום טוב האחרון…" וכתב במהר"ץ חיות שם: "הכל תמהו, דהרי 'אכין ורקין מיעוטין הם' וכאן דריש לרבות? ובשם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - עניינו של שמיני עצרת | כתיבת תגובה

זמנה של תפילת הגשם

המנהג הקדום בכל קהילות ישראל היה לומר את תפילת הגשם בתוך חזרת הש"ץ של תפילת מוסף (שיירי כנסת הגדולה, הגהות ב"י תקסו, ג). וכן נוהגים כיום רוב מתפללי נוסח 'ספרד'. אמנם, יש שחששו שהפיוטים מהווים הפסק בתוך שלוש הברכות הראשונות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - תפילת הגשם | עם התגים | כתיבת תגובה

א – המנהג לסיים את התורה בשנה

עיין במאמרו של הרב זווין ב'המועדים בהלכה' (סוכות ו – שמחת תורה), ובספר 'מועדים לשמחה' מאמר ארוך ומקיף על ההקפות. בארץ ישראל נהגו להשלים את התורה כל שלוש שנים או כל שלוש וחצי שנים. לעומת זאת בבבל נהגו להשלים את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיום התורה | כתיבת תגובה

ב – מדוע נקבע סיום התורה לשמיני עצרת

נראה שזה היום המתאים מפני שבו מסתיימים כל החגים בשני מסלוליהם. האחד שלושת הרגלים שמתחילים בפסח, נמשכים בעצרת ומסתיימים בסוכות, וחג הסוכות הוא גם חג האסיף שמסכם את יבול השנה. המסלול השני, הימים הנוראים שמסתיימים בשמיני עצרת. ולכן ביום זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיום התורה | כתיבת תגובה

ג – המנהג להעלות את כל המתפללים לתורה

ויקרא רבה (ט, ג): "מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע (נאה) ביותר. א"ל משגח רבי מתקבלא גבן (התואיל להתארח אצלי). אמר לו אין. הכניסו לביתו האכילו והשקהו, בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, באגדה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ה - סיום התורה | כתיבת תגובה

חתן תורה וחתן בראשית והתרומות עבור העליות

נהגו לכבד מאוד החתנים, עיין בהערה במועדים לשמחה עמ' תצג-ד, וכן נהגו בבבל בימי הגאונים, וכן מובא במרדכי (גיטין פ"ה סי תג). וכ"כ באור זרוע (ח"ב, הלכות סוכה שכ): "ובתשיעי ספק שמיני אנו עושין שמחת תורה ומסיימין התורה ומתחילין בראשית, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ו - חתני התורה | כתיבת תגובה

א – מנהג הוצאת ספרי התורה וההקפות

המנהג להוציא את כל ספרי התורה ולומר פסוקי "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" וכו' מוזכר על ידי ראשוני אשכנז (מחזור ויטרי שפג). ויש שנהגו לקונן על משה רבנו, שבאותו יום קוראים על הסתלקותו (אורחות חיים הל' קריאת התורה סי' נח). ומשמע מכמה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - מנהגי ההקפות, סוגיה ל - מנהג הוצאת ספרי התורה והקפות בשמחת תורה | כתיבת תגובה

ב – כיצד נוהגים בספרי התורה והאם צריך שאחד יהיה במרכז

ככלל נהגו להוציא את כל ספרי התורה בהקפות. אבל היו מקומות שהיו להם הרבה מאוד ס"ת, ונהגו שלא להוציא את כולם, כדי שלא יתבזו על ידי שלא יהיו מי שישאום, לכן הוציאו רק ז' או י"ג או י"ח או כ"ב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - מנהגי ההקפות, סוגיה ל - מנהג הוצאת ספרי התורה והקפות בשמחת תורה | כתיבת תגובה