ארכיון הקטגוריה: סוגיה ב – טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם

א – על חשיבותו של הלחם שיש בו מלאכה אנושית

יסוד ההסבר שהלחם מבטא את המעלה האנושית, מבואר במהר"ל נתיב העבודה יז: "ואין ראוי שיהיה עיקר מזונות של אדם המיוחדים לו לצאת לפועל על ידי הטבע, שאין הטבע במדרגה השכלית כמו שבארנו דבר זה בכמה מקומות, ולכן ראוי שיהיה יציאת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ב – מעלת הלחם ומלאכת הכנתו המיוחדת

מן הסתם גם לפני חטא אדם הראשון היה האדם צריך לעסוק בהכנת הלחם שלו, שנאמר לו: "לעבדה ולשמרה". אלא שזה היה אמור להיות בעבודה של תענוג, ואחר שחטא, נענש שעבודתו תיעשה ביגיעה קשה, שנאמר (בראשית ג, יט): "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ג – כיוון שבלחם מתגלה המעלה האנושית הוא רומז לשיא המעלה – התורה

אמרו חכמים (ברא"ר ע, ה), שהתורה נמשלה ללחם, שנאמר (משלי ט, ה): "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי". הלחם מחיה את הגוף והתורה מחיה את הנשמה. חכמי הסוד כתבו שהלחם מבטא את הדעת של האדם, שעל ידי הלחם יש כוח לאדם להחכים ולדעת, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ד – עץ הדעת – לר' יהודה חיטה

ברכות מ, א, על עץ הדעת: "רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן". ור' צדוק מבאר, שלפני החטא היה עץ וירד ממעלתו ונעשה עשב. וכך מסביר לעניין ט"ו בשבט, שמלכתחילה עיקר מאכלו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ה – הלחם, הדעת והמכאוב

בנוסף לדעת ר' יהודה (ברכות מ, א) שעץ הדעת טוב ורע היה חיטה. מבואר בסוכה מב, ב: "יכול לאכול כזית דגן – מרחיקין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות. אמר רב חסדא: והוא שיכול לאוכלו בכדי אכילת פרס. אמר רב חייא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ו – המן נקרא לחם וירד לישראל בזכות התורה

גם המן שנתן ה' לישראל במדבר בעת שקיבלו את התורה נקרא לחם, שנאמר (שמות טז, ד): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם". ואמרו חכמים (שמות רבה כה, ז): "אמר הקב"ה, מי גרם לכם לאכול מן המן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ז – מדוע הלחם הובטח לגרים

בראשית רבה (ע, ה, וילנא): "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. עקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר, אמר לו: הרי כל שבחו של גר שנאמר (דברים י): ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. אמר לו: וכי קלה היא בעיניך דבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ח – הזכרת ארץ ישראל בברכה – מליקוטי הלכות

אנו אומרים "מוציא לחם מן הארץ", ורומזים לארץ ישראל. וכפי שביאר בליקוטי הלכות (הלכות דברים הנוהגים בסעודה ד, יז): "כי עיקר קדושת האכילה נמשך מארץ ישראל, שמשם עיקר השפע של המזון והאכילה כידוע… וכל קדושת ארץ ישראל שמקודשת מכל הארצות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה

ט – בירור הטוב מהרע בתהליך עשיית הפת ובציעתה – מליקוטי הלכות

ליקוטי הלכות (הל' בציעת הפת ה, ב-ג): "עיקר האכילה הוא לברר ניצוצות הקדושים שיש בכל דבר שאוכלין. ואלו הניצוצות הם בחינת ניצוצי נשמות קדושות שנפלו ונתערבו למקום שנפלו, וכשמעלין ומבררין אותם על ידי אכילה כראוי בברכה בכוונת הלב כראוי, זהו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - הברכה על הלחם, סוגיה ב - טעמי ההלכה ממקורות שונים סביב הברכה על הלחם, פרק ג - ברכת המוציא | כתיבת תגובה