ארכיון הקטגוריה: סוגיה ד – עלייה לרגל בזמן הזה

א – מצוות עליה לרגל בזמן הזה

כתב הרמב"ם חגיגה א, א: "שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו הן: הראייה שנאמר יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ… הראייה האמורה בתורה היא שנראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של חג ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה טז - לעלות לרגל בזמן הזה, סוגיה ד - עלייה לרגל בזמן הזה | עם התגים | כתיבת תגובה

ב – שיטת הטורי אבן

בטורי אבן (חגיגה ב, א; ז, א), הקשה על דברי הרמב"ם התולה את מצוות הראיה בקרבן, והעלה שמצוות ראית פנים היא מצווה בפני עצמה, ואינה תלויה בהבאת קורבן. ולכן העולה בלילות הרגל, אע"פ שאינם זמן קורבן – קיים מצוות ראיה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה טז - לעלות לרגל בזמן הזה, סוגיה ד - עלייה לרגל בזמן הזה | עם התגים | כתיבת תגובה

ג – מנהג העליה במשך הדורות

נדרים כג, א: "מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל, ועברה על דעתו ועלתה לרגל, ובא לפני רבי יוסי, אמר לו: ואילו היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל, כלום הדרתה? אמר לו: לא, והתירו רבי יוסי". ור' יוסי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה טז - לעלות לרגל בזמן הזה, סוגיה ד - עלייה לרגל בזמן הזה | עם התגים | כתיבת תגובה