ארכיון הקטגוריה: סוגיה י – ספק ספיקא בברכות

ג – ברכה לבטלה משום שלום בית וכבוד הבריות בפדיון הבן

כאשר אשה ילדה או הפילה מחוץ לנישואין ועתה ילדה לבעלה את בנו הבכור, ואם תספר לו שכבר ילדה או הפילה ואי אפשר לעשות לו פדיון בכורות, ייפגע שלום ביתם, התירו הפוסקים שלא לספר לו, ואף שבעקבות זאת יברך על הפדיון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - איסור ברכה לבטלה, סוגיה י - ספק ספיקא בברכות | כתיבת תגובה

ד – ספק ברכה לבטלה בספירת העומר ובקריאה בתורה בתענית

בעניין שוכח לספור יום אחד בספירת העומר, כתבתי בפניני הלכה זמנים ב, 6: "מי ששכח לספור יום אחד, והיה צריך להיות ש"ץ (למשל מפני יורצייט), למרות אי הנעימות, יבקש ממישהו אחר לברך ולספור. ויש אומרים שכדי למנוע בושה מותר לו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - איסור ברכה לבטלה, סוגיה י - ספק ספיקא בברכות | כתיבת תגובה

א – ספק ספיקא לברך

עיין במה שכתבתי בהערה 4, בפיסקה המתחילה: "וכאשר יש ספק ספיקא לברך". שי"א שמברכים, ומסקנת רוה"פ שלא לברך, וארחיב בזה עוד: מ"ב רטו, כ: "כתבו האחרונים דאפילו יש ספק ספיקא להצריך ברכה, כגון ספק אכל כזית או לא, ואם תרצה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ספק ברכות להקל, סוגיה י - ספק ספיקא בברכות | כתיבת תגובה

ב – כאשר הספק במצווה והוכרע הדין, הברכה נגררת אחר ההכרעה

לעיל ב, ג, כתבתי, שגם הנוטל אצבעותיו מברך, ואף שלדעת הרי"ף והרמב"ם אין יוצאים בזה, מ"מ כיוון שהוכרע להלכה שבדיעבד יוצאים, ממילא מברכים. וכך משמע מכל הפוסקים שכתבו שבשעת הצורך אפשר להקל בזה, ולא כתבו שלא יברכו (שו"ע קסא, ד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ספק ברכות להקל, סוגיה י - ספק ספיקא בברכות | כתיבת תגובה