ארכיון הקטגוריה: סוגיה כ – רפואה ושחיקת סממנים ביום טוב

עשיית מלאכות אוכל נפש לצורך חולה שאין בו סכנה

כתב שש"כ לג, כה-כו, שאסור לעשות כל מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה, אפילו מלאכות אוכל נפש כבישול או הוצאת תרופה מרשות לרשות, משום שאינם בגדר שווים לכל נפש. ולכן כתב למעשה (הלכות כז-כח), שמי שנצרך להרתיח מים לצורך מכשיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - חולה, סוגיה כ - רפואה ושחיקת סממנים ביום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה

גזירת שחיקת סממנים ביום טוב

כתבו הרבה אחרונים שאסור למי שסובל ממיחושים לעשות רפואות ביום טוב או ליטול תרופות משום גזירת שחיקת סממנים, ודייקו מדברי שו"ע (תקלב, ב) שהתיר לעשות כל רפואה בחוה"מ, משמע שביום טוב אסור. וכ"כ מ"א תקלב, ב; פמ"ג א"א ב; ח"א … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - חולה במקצת גופו, סוגיה כ - רפואה ושחיקת סממנים ביום טוב | עם התגים | כתיבת תגובה