ארכיון הקטגוריה: סוגיה כז – נטילת שכר עבור עבודה בחול המועד

ה – איסור נטילת שכר על צרכי המועד שאינם צרכי הגוף

מו"ק יב, א: "רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא. אמר, כיוון דאגר לא קא שקלי, שרשויי הוא דקא משרשו ליה ולית לן בה". רש"י: "למיעבד עבידתייהו – אם נשבר השלחן – שרי לתקנו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - צורכי המועד בבית מותרים במלאכת הדיוט, סוגיה כז - נטילת שכר עבור עבודה בחול המועד | עם התגים | כתיבת תגובה

ו – שיטת הכלבו

לעומת זה כתב כלבו (ס), הדיוט שתופר כדרכו יכול לתפור גם לאחרים וליטול שכר על כך. והב"י תקמא, ה, כתב עליו שדבריו הם טעות, שהרי כל בשכר אסור, כמו שמבואר בסי' תקמב. והסכימו לדבריו דרכי משה תקמא, ב; ב"ח ג; … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - צורכי המועד בבית מותרים במלאכת הדיוט, סוגיה כז - נטילת שכר עבור עבודה בחול המועד | עם התגים | כתיבת תגובה

ז – אלו מלאכות נאסרו בשכר

האיסור ליטול שכר הוא דווקא על צרכי המועד שאינם צרכי הגוף, שלמענם התירו מלאכת הדיוט או מלאכת אומן בשינוי (מ"ב תקמב, א). אבל לפועל שאין לו מה לאכול, מבואר שמותר לשלם, שהרי תכלית עבודתו להשתכר (שו"ע תקמב, ב). ולצורך דבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - צורכי המועד בבית מותרים במלאכת הדיוט, סוגיה כז - נטילת שכר עבור עבודה בחול המועד | עם התגים | כתיבת תגובה

ח – שלא מוצא פועל שיעשה בחינם

כתב הריטב"א (יב, א, 'האי'), אם בעל הבית אינו מוצא מי שיעשה את המלאכה בחינם, מותר לו ליתן לפועל שכר על מנת שיעשה את המלאכה, מאחר שהוא עושה לצורך המועד. וכתב באו"ה (תקמא, ה, 'אלא') שזה חידוש של הריטב"א ולא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ז - צורכי המועד בבית מותרים במלאכת הדיוט, סוגיה כז - נטילת שכר עבור עבודה בחול המועד | עם התגים | כתיבת תגובה