ארכיון הקטגוריה: הלכה א – שבת מנוחה – השלמת הבריאה

א – בריאת מנוחה

ברא"ר י, ט: "ומה נברא בו לאחר ששבת (שכן משמע שלאחר ששבת ברא 'לעשות' – עץ יוסף ומהרז"ו), שאנן, ונחת, שלוה, והשקט. רבי לוי בשם ר' יוסי ב"ר נהוראי: כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם היו מותחים והולכין כיון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ב – השלמת העולם – מהר"ל תפארת ישראל פרק מ'

"ואם תאמר, ולמה באה ההוראה על שהוא יתברך פועל הכל במה שינוח ביום השביעי, אדרבא, יש לעשות מלאכה כל ששה ימים, וזה יהיה הוראה כי הוא יתברך פעל הנמצאים בששת ימים. ואין זה קשיא, כי ההוראה היא בשבת להודיע כי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ג – המשך הסבר מערבי נחל

ערבי נחל[1] (בראשית דרוש ה): "דבר אחר, מה היה העולם חסר, מנוחה, בא שבת בא מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה. והקשו המפרשים, איך שייך מלאכה על המנוחה, שאינה אלא העדר מלאכה. ופירשו כי בהיות ששת ימים עשה ה' כל הנמצאים, ממילא הושם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ד – מהשל"ה – המנוחה היא בעוה"ז והתעלות בעוה"ב

של"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא): "זהו סוד מה שפירש רש"י (בראשית ב, ב) על פי רבותינו ז"ל (בראשית רבה פ"י ס"ט) מה היה העולם חסר מנוחה, כשבא שבת בא מנוחה. וקשה, איך שייך בריאה אמנוחה, כי המנוחה היא היפך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ה – שאין מביאים קרבן ומילה בלא שבת

למדנו שהשבת משלימה את הבריאה גם מכך שאין מקריבים לקרבן בהמה שאינה בת שמונה ימים לפחות, שנאמר (ויקרא כב, כז): "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'". וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ו – שמחת השלמת העולם והמנוחה

תנחומא (ורשא, בראשית ב): "שאילתא דמחייבין בית ישראל למינח ביומא דשבתא, דכד ברייה הקדוש ברוך הוא לעלמיה ברייה בשיתא יומין ונח ביומא דשבתא ברכיה וקדשיה, כמאן דבנא ביתא וגמר לעבידתיה ועביד יומא טבא…".

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה

ז – כלה וחותם – ברכה וקדושה

בראשית רבה (וילנא) י, ט: "גניבא ורבנן, גניבא אמר: משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה? כלה שתכנס לתוכה. כך מה היה העולם חסר – שבת. רבנן אמרי: משל למלך שעשו לו טבעת, מה היתה חסירה? חותם. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - שבת מנוחה - השלמת הבריאה | כתיבת תגובה