ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – ישראל והזמנים

א – חביבות החגים על השבתות

מצוות השמחה בחגים יתירה על שבת, בבחינת מה שאמרו חכמים (ע"ז לה, ב) על הפסוק (שיר השירים א, ב): "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" – "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, עריבים עלי דברי דודיך ("דברי סופרים") יותר מיינה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ישראל והזמנים | כתיבת תגובה

ב – מעט על ההבדל בין שבת לחג

בשבת אנו מתעלים אל שורש האמונה, ומתוך כך כל ששת ימי המעשה מתברכים, אבל אין מגמת השבת להדריך את ששת ימי המעשה, אלא הם מתרוממים על ידי עצם קדושת השבת. לעומת זאת החגים מקושרים יותר לעולם המעשה, ובהם אנו שמחים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ישראל והזמנים | כתיבת תגובה

ג – קרבנות המוספים

בפרשת פנחס נצטוונו על קרבן התמיד, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערביים בכל יום. בשבת נוספו עליהם 2 כבשים לעולה. בראש חודש, בפסח ובשבועות קרבנות המוספים הם: 2 פרים, 1 איל, 7 כבשים – לעולה. בראש השנה, ביום הכיפורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ישראל והזמנים | עם התגים | כתיבת תגובה

ד – גם ערך השבת מתגלה על ידי ישראל

למרות שקדושת השבת קבועה וקיימת, ואינה תלויה בישראל, צריך לציין שקדושת השבת אינה מתגלה במילואה בלא ישראל, ולכן רק לאחר יציאת מצרים נתגלה עניין השבת בעולם, וזהו שאנו אומרים בקידוש – שהשבת היא זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים, יסודה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - ישראל והזמנים | כתיבת תגובה