ארכיון הקטגוריה: הלכה ט – מצוות עניית אמן

א – עניית אמן בכל כוחו

עניית אמן בכל כוחו, לרש"י שבת קיט, ב, בכל כוונתו, וכ"כ רי"ו (תולדות אדם וחוה נתיב ג חלק א דף כג טור ב). וכ"כ הטור או"ח קכד, ומנורת המאור. אמנם מסדר רב עמרם גאון (הל' סעודה) משמע שהכוונה בכל כוחו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ט - מצוות עניית אמן | כתיבת תגובה

ב – מעלת העונה אמן ביחס למברך

ברכות נג, ב: "אמר ליה רב לחייא בריה: ברי, חטוף ובריך. וכן אמר רב הונא לרבה בריה: חטוף ובריך. למימרא, דמברך עדיף ממאן דעני אמן, והתניא, רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך? אמר ליה רבי נהוראי: השמים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ט - מצוות עניית אמן | כתיבת תגובה

ג – ברוך הוא וברוך שמו

פשוט שאין חובה לענותו, וכ"כ מאורי אור, ר' חיים בן עטר בראשון לציון ברכות סג, א, ועיין בהלכה ברורה קכד, ה.

פורסם בקטגוריה הלכה ט - מצוות עניית אמן | כתיבת תגובה