ארכיון הקטגוריה: פרק ב – הכנות לשבת

ה – הוצאות מצווה מחוץ לחשבון שקצבו לו בר"ה

ביצה טז, א: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פחת – פוחתין לו, ואם הוסיף – מוסיפין לו". רש"י: "כל מזונותיו של אדם – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ג – ר' צדוק על בגדי שבת

קדושת שבת (מאמר ה, אות ד): "ועל כן אמרו (שבת קיג, ב, על רות) ושמת שמלותיך אלו בגדים של שבת, דדייקא משמלותיך, שהבגדים אין להם שייכות לעצם האדם שיהיה נקרא שמלותיך, דמשמע שמיוחדים אליה, ושהם שלה ביחוד, ומה יחוד יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - כבוד השבת בבגדים | כתיבת תגובה

ד – ללכת בבגד אחד כמה שבתות

כתב במ"ב רמב, ה, שלפי תקנת עזרא אין ללכת בחלוק אחד כמה שבתות. ע"כ. אמנם זה אמור לגבי לבנים וחולצה, אבל מכנסיים וחליפה, כל זמן שהם נראים נקיים ומגוהצים אין נוהגים לכבס כל שבת. כי אין בכך כבוד לשבת, ומנגד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ד - כבוד השבת בבגדים | כתיבת תגובה

א – הזכרת השבת בעת הקניות לשבת

דברי הרמב"ן שמות כ, ח, שחלק ממצוות 'זכור' להזכיר את השבת בימות החול, ובעת ההכנות לשבת. וכתב זאת על פי מכילתא, וכך ביאר את הנהגת שמאי הזקן, והזכרתי מקצת מדבריו לעיל א, ט, ב. והם היסוד למה שאמר האר"י, כמובא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה א - ההכנות לשבת | כתיבת תגובה

א – עדיף להכין שבת בנחת מאשר להרבות במאכלים

ספר חסידים תתס"ג: "טוב ארוחת ירק בשבת ואהבה שם עם אשתו ובני ביתו משור אבוס ושנאה בו (משלי טו, יז), שלא יאמר אדם אקנה מעדני שבת ויודע שיתקוטט עם אשתו או אביו ואמו ואשר עמו. טוב פת חרבה ושלוה בה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - יום שישי | כתיבת תגובה

ב – חלות לשבת

האגודה פירש, שתקנת עזרא "שתהא אשה משכמת ואופה" (ב"ק פב, א), הכוונה ביום שישי. וברמ"א רמב, א, כתב: "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב, והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות". ובבאו"ה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ב - יום שישי | כתיבת תגובה

א – ההידור בעונג שבת

כתב הרמב"ם (ל, ז): "איזה הוא עונג זה שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת, הכל לפי ממונו של אדם. וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח". והמקור לכך שכל המרבה הרי זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ב – מקור לשיעור הכפול של הוצאות שבת

מה שכתבתי שאפשר לומר שככלל עונג שבת הוא כפליים מיום חול, הוא כדי שיהיה היכר משמעותי בין יום חול לשבת, וכן מצינו שכל עניינה של השבת כפול, מצוותיה: זכור ושמור. קרבנה כפול – שני כבשים תמימים. עונשה כפול ושכרה כפול. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ג – לוו עלי ואני פורע, בדרך הטבע

ביצה טו, ב: "מאי כי חדות ה' היא מעזכם? אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע". שאלו התוס' שם: "והא דאמר (פסחים דף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ד – מחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל

ונראה ששורש המחלוקת במחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל בברכות לה, ב: "תנו רבנן: ואספת דגנך, – מה תלמוד לומר – לפי שנאמר (יהושע א): לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך – הנהג בהן מנהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה