ארכיון הקטגוריה: הלכה ג – קניית המאכלים לשבת

ה – הוצאות מצווה מחוץ לחשבון שקצבו לו בר"ה

ביצה טז, א: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פחת – פוחתין לו, ואם הוסיף – מוסיפין לו". רש"י: "כל מזונותיו של אדם – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

א – ההידור בעונג שבת

כתב הרמב"ם (ל, ז): "איזה הוא עונג זה שאמרו חכמים, שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת, הכל לפי ממונו של אדם. וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח". והמקור לכך שכל המרבה הרי זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ב – מקור לשיעור הכפול של הוצאות שבת

מה שכתבתי שאפשר לומר שככלל עונג שבת הוא כפליים מיום חול, הוא כדי שיהיה היכר משמעותי בין יום חול לשבת, וכן מצינו שכל עניינה של השבת כפול, מצוותיה: זכור ושמור. קרבנה כפול – שני כבשים תמימים. עונשה כפול ושכרה כפול. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ג – לוו עלי ואני פורע, בדרך הטבע

ביצה טו, ב: "מאי כי חדות ה' היא מעזכם? אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע". שאלו התוס' שם: "והא דאמר (פסחים דף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה

ד – מחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל

ונראה ששורש המחלוקת במחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל בברכות לה, ב: "תנו רבנן: ואספת דגנך, – מה תלמוד לומר – לפי שנאמר (יהושע א): לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך – הנהג בהן מנהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הלכה ג - קניית המאכלים לשבת | כתיבת תגובה