ארכיון הקטגוריה: פרק ד – הדלקת נרות

שבת כה, ב: "רבי ישמעאל אומר: אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת". מאי טעמא? – אמר רבא: מתוך שריחו רע, גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא! – אמר ליה, שאני אומר: הדלקת נר בשבת – חובה, דאמר רב … להמשיך לקרוא ←

כתב המרדכי (שבת רצד) שמצוות הדלקת נרות היא אף בשאר החדרים והמקומות בבית "… משום דהדלקת נר בשבת חובה משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן". וכ"כ מהרי"ל (סימן קמד), שמצווה להדליק נרות אף במקום שאין אוכלים שם, כי … להמשיך לקרוא ←

עיקר מצוות הדלקת נרות נתקנה לשם עונג שבת בסעודה, ולכן צריך לברך על הנרות שבמקום הסעודה (מ"ב רסג, ב), אלא שאם בעלת הבית מדליקה במקום הסעודה, יכולה האורחת להדליק בברכה בחדר השינה, שהואיל ויש מצווה שיהיה אור כלשהו בשאר חדרים … להמשיך לקרוא ←

יש שכתבו שמותר לבני הבית לכוון שלא לצאת בברכת בעלת הבית ולהדליק נרות בברכה בשאר המקומות הנצרכים לאור בשבת. כ"כ בשו"ת שם אריה טו; פמ"ג א"א ו; תורה לשמה עח; דעת תורה. וכ"כ בא"א מבוטשאטש שהיה נוהג בכל שבת להדליק … להמשיך לקרוא ←

אשה חולה שאינה יכולה לקום ממיטתה כדי להדליק את הנרות ליד שולחן האוכל, אפשר להניח את הנרות לידה על כסא, ותדליק בברכה, ואח"כ יעבירו את הנרות למקום הקבוע להם, ונר אחד ישאירו מונח בחדרה במקום שאין חשש שמא יפול (מ"ב … להמשיך לקרוא ←

חז"ל פירשו שמצוות הדלקת נר שבת ניתנה לאשה כדי שתתקן את חטאה, שהחטיאה את אדם הראשון. וזה הטעם שמצוות נידה וחלה ניתנו להן. ולכן אמרו במשנה (שבת ב, ו): "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה, … להמשיך לקרוא ←

וכל כך חשוב עניינו של נר שבת, שמבטא את השכנת השלום בבית, וכבוד השבת, עד שלמרות שמצוות הדלקתו מדרבנן השוו אותו בחומרתו ועונשו לאיסורי נידה וחלה שהם מדאורייתא ועונשם חמור. עונש נידה כרת, ועונש אכילת חלה – מיתה בידי שמים … להמשיך לקרוא ←

אע"פ שהאשה קודמת במצוות הדלקת נרות שבת, כתבו התוס' (שבת כג, ב, 'ה"ג') שגם לבעל יש מצווה להדליק נרות (לרוב האחרונים בלי ברכה). וכך הסבירו את המעשה (שבת כג, ב) של רבי אבין שהיה רגיל בנרות הרבה ויצאו ממנו שני … להמשיך לקרוא ←